-
שלב הגישוש
שתי גישות מציעות לכלול לימודי מחשב בתכנית הלימודים של בית הספר התיכון. . ד'ר עזרא בן כוכב ופרופ' א גינצבורג יושב ראש המזכירות הפדגוגית דאז ש' עדיאל מביע התנגדות להכנסת מחשבים לבית הספר לצורך למידה והוראה -
אימוץ תכנית שילוב מחשב בבתי ספר תיכוניים
בשנת 1970 יושמה הצעתו של פרופ' גינצבורג בבתי ספר תיכוניים טכנולוגים גובשה מדיניות פדגוגית שכללה שתי מגמות עיקריות האחת הוראת מקצוע המחשב ועיבוד נתונים והשנייה כללה תכנות עיבוד נתונים ולימוד המבנה האלקטרוני של המחשב -
שילוב המחשב בבתי הספר המקצועיים כחלק בלתי נפרד מהלימודים הכללים
תכנית זו הדגישה את חשיבות ההבנה של המחשב האלקטרוני והשימושים האפשריים בו וכן את חשיבות הכשרת כח אדם מקצועיהעונה על דרישות השוק הצפויות כגון מתכנתים, טכנאי אחזקה ובפקידות טכנית -
שילוב הוראת המחשב בבתי ספר תיכוניים עיוניים
בשנת 1974 הוכנסה הוראת המחשב גם לבתי ספר שאינם טכנולוגיים/מקצועיים בהיקף מצומצם של 3 שעות לימוד תיאורטי ושעה אחת של מעבדה וזאת בארבעים ואחת כיתות בלבד -
החלו להתגבש שני מסלולי הוראה מקבילים
לימוד המחשב ולימוד בסיוע מחשב. התכנית הורחבה וכללה חמישה תחומים מקבילים: לימודי מחשב בחטיבה העליונה ובחטיבת הביניי, הוראה נעזרת מחשב לשיפור הטיפול האישי בתלמיד, העשרה לימודית באמצעות השימוש במחשב ככלי, שימוש במחשב במנהל בית הספר, שילוב מחשב בהכשרת הוראת מורים -
מט"ח
תחילת הפעלת המרכז לטכנולגיה חינוכית בהפעלת מערכות לתרגול ואימון בהוראת מתמטיקה ולשון בעיירה נתיבות -
הוקמה המועצה הציבורית למחשבים של משרד החינוך
המועצה הגדירה 4 מטרות לכלל התלמידים: 1. הקניית ידע ומיומנויות החיוניים לתרבות האזרח. 2. הכנת בני נוער להרגלי עבודה ולחיים בעולם משתנה של טכנולוגיה מתקדמת וחיזוק סיכויי קליטתם בשוק העבודה העתידי. 3. סיוע לפיתוח החשיבה של בני הנוער. 4. צמצום הפערים בין שכבות האוכלוסייה השונות ומניעת היוצרותה של שכבת עילית שתשלוט בטכנולוגיה -
מתכנסת הועדה העליונה לשילוב מחשבים בחינוך
פירוט נושאי הלימוד היה דיפרנציאלי תוך התייחסות שונה והדרגתית לחינוך בעל יסודי הטכנולוגי, העל יסודי העיוני, והחינוך היסודי. הגדרת הנושאים כללה גם את המוסדות להכשרת מורים ולהכשרתם של אלו המלמדים בפועל -
התפתחותה של תפיסה פדגוגית בקשר להפעלת מחשבים בחינוך בישראל היוצאת ממט"ח
מט"ח פיתחו תוא"מ המותאם לצרכים של מערכת החינוך הישראלית: בנויה על לימוד הדרגתי מהקל לקשה, למידה יחידנית, אבחון רמתו של כל תלמיד, התאמת חומר הלימוד לרמת הלימוד האישית של התלמיד. ההמצאים בנתיבות הצביעו על הצלחת מעכות תוא"מ ועל שיפור בהישגי התלמידים, תרגול של שעה בשבוע הביא להכפלת קצב ההתקדמות של התלמידים -
פרוייקט מחי"ש מחשוב יישוב
פרוייקט זה ביקש לחולל שינויים מהותיים בכל המערכות הפועלות בבית הספר הפרוייקט החל בערד ואשקלון. מטרתו הפדגוגית לחולל שינויים וחידושים בלמידה ובהוראה תוך שימוש בסביבות הממוחשבות כמנוף לשינויים אלה -
תחילתו של גיבוש מדיניות לאומית
המזכירות הפדגוגית סיכמה מסמךלמדיניות כוללת שעיניינו מחשבים בחינוך ומטרותיו: 1. לחנך לקראת תפקוד נאות בעולם של טכנולוגיות תקשוב מתקדמות. 2 ללמדאת טכנולוגיית התקשוב ואת עקרונותיה כהשכלה כללית כנושא מתקדם בפני עצמו וכהכשרה מקצועית מתקדמת ומתקדמת -
ועדת פלד
אחד הגורמים בהם עסקה ועדת פלד היה לתת מגוון אפשרויות המזומנות על ידי טכנולוגיות המידע, טכנולוגיות המידע מזמנות מגוון אפשרויות העשויות להיות מכוונות למטרות שונות כגון: רכישת מיומנויות שימוש בטכנולוגיות המידע, טיפול במידע, שיפור כושרי החשיבה, הגברת ההנעה ללמידה, שיפור ההישגים במקצועות השונים, שיפור המנהל החינוכי ככלי פדגוגי, יצירת מנוף לחידושים בלמידה ובהוראה, התייחסות לרמה הקוגניטיבית הנדרשת מן המשתמש כי תוכנות שונות דורשות מהמשתמש רמות חשיבה שונות -
מלצות ועדת הררי
ועדת הררי פרסמה המלצות וביניהן: 1. הקניית אוריינות תקשוב בחטיבת הביניים. 2 מעבר לתהליך מחשוב הלמידה בכל המקצועות בחטיבות הביניים. 3 הגברת השימוש במחשבים בתהליכי למידה בחטיבות העליונות. 4 הפעלת תכנית תקשוב במוסדות להכשרת מורים 5 הכשרת עובדי הוראה ופיתוח תהליכי הוראה באמצעות מחשב -
תכנית המחשוב
טיפלה בישום המלצות ועדות פלד והררי. תכנית המיחשוב היתה תכנית מערכתית שהתייחסה לפדגוגיה ולא לטכנולוגיה כמהות עיקרית של תהליך המיחשוב כשיישום יעיל של הטכנולוגיות בחינוך מחייב תהליך נע ומתקדם בין הטכנולוגיה לפדגוגיהולכן קיים צורך להדגיש באופן מתמיד את יחסי הגומלין ביניהם. ההבנה היא כי הטכנולוגיה מניחה תשתית ופותחת פתחלאפשרויות ואילו הפדגוגיה המונחית על ידי תפיסה פדגוגית בוחנת קובעת סדר עדיפויות ובוחרתהתפיסה הפדגוגית מיזגה שלושה היבטים: 1 היבט קונסטרוקטיביסטי. 2 היבט חברתי. 3 היבט אירגוני חברתי -
המטרות הפדגוגיות של תוכנית המחשוב
לייעל לשפר ולחדש את תהליכי ההוראה והלמידה
הכשרת לומד עצמאי ויצירתי
פיתוח מיומנויות חשיבה גבוהות
עידוד הלמידה המושכלת
שימוש בטכנולוגיות המידע המקדמות כמנוף לחידוש הוראה והלמידה ולקידומן
פיתוח התנהגות אוריינית -
הקמת מסגרות להגשמת המדיניות
בנוסף להקצאת תשתיות החלו בהכשרות חדרי מורים, פותחה פעילות ענפה בגליל בנגב וברחבי הארץ "מחר 98, האגף לתכניות לימודים החל בבדיקה ובהתאמת תכניות לימודים מותאמות לסביבות הטכנולוגיות החדשות בבתי הספר -
פרסום תכנית התקשוב לאחר ועדת דברת
משרד החינוך פרסם את תכנית התקשוב והציג את תפקידו של התקשוב כמשנה מרכז הכובד מן המורה המלמד אל התלמיד הלומד וכמנוף לחדשנות חינוכית בו המורה הינו מורה מקוון -
ססמה לכל תלמיד
נוסדה תוכנית בה כל ילד מוכשרים תלמידים ומורים לעבודה בסביבה מתוקשבתבאמצעות ססמאות אישיות המאפשרות תיקשור בינהם באמצעות המרשתת ומשרד החינוך פועל להגדיר את צורכי התוכן והפעילויות הפדגוגיות במסגרת תכנית זו ולספק אותן -
התאמת מערכת החינוך למאה ה21
חינוך דיגטלי במאה ה21מטרתה של התכנית היא להחיל פדגוגיה חדשנית בבתי הספר תוך הטמעה של טכנולוגיית המידע על פי התכנית פדגוגיה חדשנית הינה שיטת הוראה ולמידה שבה התכנים והידע הנלמדים רלוונטים למציאות המשתנה. במקביל לידע התלמידים רוכשים מיומנויות שרלוונטיות לתפקוד מיטבי במאה ה21 -
התחלת יישומו של התהליך
מורה מקווןהתפרסה התכניתלהתאמת מערכת החינוך למאה ה21, מורים רבים הוכשרו
להפעיל תוכנה לניהול פדגוגי, להפעלת פורטל בית ספרי, הכירו דגמי הוראה העושים שימוש בכלים דיגיטליים ופיתחו יכולת הטמעת התקשוב בכל המקצועות. הביקורת העיקרית המופנית כלפי משרד החינוך כי תהליך זה לוקח זמן רב להטמעתו בכלל בתי הספר בארץ ועדיין לא הגיע לכולם
