-
Period: to
נתיבים בציר הזמן של תכנית התקשוב הלאומית של ישראל
-
צעדים ראשונים- גישושים פדגוגיים
רעיונות ותוכניות למיחשוב מערכת החינוך ולשילוב המחשב בהוראה -
המחשב כנושא לימוד והוראת מקצוע המחשב
שילוב הוראת המחשב בתיכוניים: תחילה בחינוך הטכנולוגי - המחשב יילמד כמקצוע בפני עצמו, ובנוסף תוקם מגמת מחשבים בה יתנסו הלומדים בשימוש בטכנולוגיה, כדי להכשירם לשוק העבודה המודרני. (על-פי הצעתו של פרופ' א. גינצבורג מהטכניון בחיפה
1971-1975
המשך שילוב הוראת המחשב בתיכוניים: בטכנולוגי וגם בעיוני, התמקדות בהוראת מקצוע המחשב בכל המגמות המקצועיות והעיוניות. -
שילוב המחשב בהוראה ובלמידה
התגבשו שני מסלולי הוראה מקבילים - לימוד המחשב בצד לימוד בסיוע המחשב.
ד"ר בן-ציון ברטה הציע להחדיר את נושא המחשבים לכל מערכת החינוך.
ומ. אביגד הציע מדיניות אחידה בעניין המחשבים שתכלול חמישה תחומים, ביניהם: לימודי מחשב, הוראה נעזרת מחשב והעשרה לימודית באמצעות המחשב ככלי. -
המחשב כמכונת למידה המחליפה את המורה - למידה מותאמת אישית
מט"ח – הקמת המרכז לטכנולוגיה חינוכית, פיתוח והפעלת מערכות תוא"ם: מערכת לתרגול ואימון מותאם אישי, בהוראת מתמטיקה ולשון בנגב. מערכת המשקפת תפיסה של מחשב כתחליף למורה. המערכת הבנויה על לימוד הדרגתי והלמידה בעזרתה היא יחידנית. -
שילוב המחשבים בהוראת כל המקצועות, בכל מערכת החינוך
הוקמו שלוש וועדות שמטרתן: קידום נושא שילוב המחשבים בהוראה בכל מערכת החינוך - מהיסודי ועד התיכון ובכל הנתיבים, שילוב המחשב בהוראת כל מקצועות
הלימוד, והקמת מגמות התמחות במדעי המחשב.
האחריות להובלת התהליך נמסרה בידי המזכירות הפדגוגית. -
תרגול ואימון לימודי בעזרת מחשב
המזכירות הפדגוגית מגבשת גישה הרואה את המחשב כתחום דעת. מטרת השימוש בו - להקנות ידע ומיומנויות והכנת בני נוער להרגלי עבודה ולחיים בעולם משתנה של טכנולוגיה מתקדמת, סיוע לפיתוח החשיבה כדי להתמודד עם בעיות מדעיות וטכניות וצמצום הפערים בין שכבות האוכלוסייה השונות. -
מעבר מדורג מהפעלת התלמיד על ידי המחשב להפעלת המחשב על ידי התלמיד.
1983 - 1984
הקמת תל"מ- המחלקה לתכניות לימוד ממוחשבות.
בכתות היסודי: רכישת מיומנויות יסוד,
המחשב ככלי עזר בהוראת מקצועות קיימים. עם העלייה בגיל ירידה הדרגתית בשימוש במחשב ללימוד מקצועות היסוד והרחבתו לכל תחומי הלימוד בעיקר למקצועות בהם יתרונו של המחשב בולט. -
פרוייקט מחי"ש - שינוי בתפיסת התקשוב המחשב ככלי עזר בהוראה
1985- 1986
תחילת ביצוע פרוייקט מחי"ש- שינוי בתפיסה שהמחשב הוא כלי המיועד רק לתרגול ולאבחון. המחשב ככלי עזר בהוראת המקצועות השונים וכמקצוע לימודי בפני עצמו.
עקרונות הפעולה: הוראה ולמידה באמצעים מגוונים המאפשרים למורים ולתלמידים הצגת אותה מטלה לימודית בדרכים שונות, למידת חקר וגילוי, תוך שינוי תהליכי ההוראה והלמידה הקיימים, שימוש בכלי למידה ממוחשבים בצורה מושכלת, המעודדת תלמידים ומורים לחשוב על דרכי עבודתם ולפתח הבנה רבה יותר של מטלת הלימוד = תהליכים רפלקטיביים. -
וועדת פלד – היבטים חדשניים בשילוב המחשב בהוראה ובלמידה גם באופן עקרוני וגם באופן מעשי.
הוועדה הציבה יעדים לרפורמה בגישה מערכתית המשלבת פדגוגיה וטכנולוגיה - מבחינה פדגוגית הציעה: מתן אפשרות ללמידה חופשית ופתוחה, אימוץ עקרונות של ת"ל גמישה, הוספת תכנים והעמקת הטיפול במיומנויות-על וארגון ההוראה בהתאם לסביבה החדשה. -
וועדת הררי - אוריינות מחשב , הקמת בסיסי נתונים ולמידת חקר
סרטון של מטח - 40 שנות עשייהדוח הועדה העליונה לחינוך מדעי וטכנולוגי ברשות פרופ' חיים הררי. התכנית ספקה מסגרת כספית, ארגונית ופדגוגית לשילוב המחשוב בבתי הספר. הוועדה המליצה על הקמתה של מינהלת מח"ר 98 שתפקידה יהיה יישום ההמלצות.שבתכנית -
-תוכנית המיחשוב 1992/3 למידת חקר- חשיבה מסדר גבוה
תוכנית זו הינה תוכנית פדגוגית-חינוכית, המתבססת על טכנולוגיות המידע החדישות. היא מסמלת את שיאו של השלב השלישי בשינוי תפיסת השילוב בין טכנולוגיה ופדגוגיה. הטכנולוגיה נתפסת כאמצעי תקשורת וכשותף אינטלקטואלי, המאפשר שינוי בתהליכי הוראה למידה הדורשים הפעלת מיומנויות קוגנטיביות ברמה גבוהה. -
מח"ר 98 - התייחסות לפדגוגיה כמהות העיקרית של תהליך המחשוב.
תוכנית שהמליצה על שינוי בתפיסה החינוכית של התקשוב. התפיסה הפדגוגית מיזגה שלושה היבטים: א. קונסטרוקטיביסטי - הלמידה היא תהליך פעיל של בנייה שכלית. ב. היבט חברתי, הלמידה היא תהליך משולב יחידני ושיתופי. ג. היבט ארגוני-חברתי של הכתה, מתמקד בבניית ההנעה ללמידה.יישום התפיסה הפדגוגית תדרוש שינוי מהותי בדרך עבודת המורה: מעבר משיטות הוראה מסורתיות פרונטליות לשיטות קונסטרוקטיביסטיות המדגישות למידה פעילה יחידנית או קבוצתית. -
פריצת רשת האינטרנט
בעקבות פריצת רשת האינטרנט, הוקמה וועדת משנה לצורך גיבוש מדיניות חדשה להטמעת תוכניות התקשוב בגישות הוראה חדשניות. -
למידה שיתופית/גישה קונסטרוקטיביסטית - פרסום דוח מדיניות התקשוב
פרסום דוח ה"וועדה להגדרת מדיניות התקשוב במערכת החינוך בישראל" . דוח זה קבע יעדים נוספים: הטמעת למידה מרחוק ופיתוח אתרים בית ספריים שימוש בטכנולוגיות מרחוק במקומות שבהם לא ניתן ללמד פנים אל פנים שיפור האדמיניסטרציה הקשורה בביה"ס- ניהול תיק תלמיד, מבחנים, היעדרויות וכד' .שיפור הקשר עם ההורים/קהילה -
דוח דברת - למידה שיתופית קונסטרוקטיביסטית
הצגת דוח דברת בהמלצותיו של דוח דברת נכללה קריאה לקדם את השימוש בטכנולוגיות מידע במערכת החינוך ככלי לניהול נתוני משמעת והישגי תלמידים, וככלי לשיפור כישורי הלומדים ובהם מיומנויות שימוש בטכנולוגיות מידע ותקשוב . -
התקשוב כמנוף לחדשנות חינוכית
"שינוי מרכז הכובד מן המורה המלמד אל התלמיד הלומד". שינוי סביבת ההוראה לסביבה מתוקשבת, הרחבת והעמקת השימוש המושכל בטכנולוגיה המידע והתקשורת בהוראה ובלמידה, מתן מענה לצרכים מיוחדים של הלומדים. שילוב דו-סטרי בין ביה"ס לקהילה ומניעת פער דיגיטאלי. -
התוכנית הלאומית לתקשוב- פיתוח תכנים דיגיטליים, התאמת ת"ל, הערכה
סרטון - טקס השקת תוכנית התקשוב הלאומית פירוט מרכיבי התכנית הכשרת מורים : תוכנית נרחבת להכשרת מורים בכל המקצועות לשילוב תקשוב בכיתה / בהוראה פיתוח תכנים דיגיטליים : בעיקר ע"י ספקים חיצונייםהתאמת תכנית הלימודים : דגש על שילוב הקניית מיומנויות המאה ה- 21 בתחומי הדעת השונים הערכה: קודם מורים ורק לאחר מכן תלמידים
