-
Period: to
דגש פדגוגי בתוכנית התקשוב הלאומית בישראל
-
שילוב מחשבים במערכת החינוך- המחשבים כמקצוע והרחבת ההשכלה 1970
שתי יוזמות לשילוב מחשבים במערכת החינוך בישראל דר' עזרא בן כוכב ופרופ' א' גינצבורג אשר הציעו לשלב את לימודי המחשב בתוכנית הלימודים של בית הספר התיכון. המחשב יילמד כמקצוע בפני עצמו תוקם מגמת מחשבים בבית ספר תיכון מקצועי וזאת על מנת להרחיב את השכלת התלמידים בהפעלת הטכנולוגיה ומתוך מגמה להכשיר את הלומד לבעל מקצוע בשוק המודרני . ( פלד ופלד, 1999) -
למידה מותאמת אישית
גיבוש שני מסלולים: לימוד המחשב כמקצוע ולימוד בסיוע המחשב. דר' בן ציון ברטה- החדרת המחשבים לכל מערכת החינוך. מ' אביגד- לימודי מחשב בחטיבה העליונה ובחטיבת הביניים, הוראה נעזרת מחשב לשיפור הטיפול האישי בתלמיד, העשרה לימודית באמצעות השימוש במחשב ככלי. ( פלד ופלד , 1999) -
למידה מותאמת אישית- הקמת מט"ח
תחילת פעילות המרכז לטכנולוגיה חינוכית - מט"ח בהפעלת מערכות לתירגול ואימון- תוא"ם בהוראת מתימטיקה ולשון בנתיבות שבנגב. מערכת תוא"ם בנויה על לימוד הדרגתי- מהקל לקשה. הלמידה יחידנית- כל תלמיד יתרגל על פי רמתו האישית. המערכת מאבחנת את רמתו של כל תלמיד ומאפשרת למורה להתאים את החומר המתורגל לרמת הלימוד האישית של התלמיד. המערכת בודקת באופן אוביקטיבי את רמת התפקוד של כל תלמיד. ומתעלמת מדעת המורה. (פלד ופלד 1999). -
מינוי הועדה המקצועית ללימודי מחשב בכל נתיבי מערכת החינוך
המזכירות הפדגוגית דנה בשילוב המחשב בבתי ספר יסודיים וקבעה לקדם את הוראת מקצוע המחשב לכל התלמידים, ולקדם את נושא הוראת המקצועות השונים בסיוע המחשב, להקים מגמת לימוד למדעי המחשב. שלושה שלבים בגיבוש התוכנית הלאומית הכוללת: שלב 1- איסוף מידע והחלטות תאורתיות לשילוב המחשב בהוראה שלב 2 –גיבוש ממצאים ותכנון לביצוע. שלב 3- ציוד כל מערכות החינוך במחשבים.( פלד ופלד, 1999) -
למידה מותאמת אישית
הוקמה ועדה ציבורית למחשבים בראשותו של מנכ"ל משרד החינוך שמואלי .המזכירות הפדגוגית המליצה על הוראת מדעי המחשב היא הגדירה ארבע מטרות: 1. הקניית ידע ומיומנויות לתרבות האזרח2. הכנת הנוער להרגלי עבודה ולעולם משתנה של טכנולוגיה. 3. סיוע לפיתוח החשיבה של בני הנוער כדי שידעו להתמודד עם בעיות מדעיות טכניות. 4. צמצום פערים באוכלוסייה. נרכשו לומדות שיעזרו בתרגול ואימון לימודי(אלגלי וקלמן) הושם דגש על למידה יחידנית למטרת שיפור הישגי התלמיד, לימוד הדרגתי מהקל לקשה, אבחון רמת התלמיד כלי להערכה. (פלד ופלד, 199 -
פעילות להכנת מדיניות מקיפה בתחום המחשבים בחינוך
ארבע פעולות מכינות בתחום המחשבים בחינוך: -מחלקה לתוכנית לימודים ממוחשבת(תל"מ) פיתוח לומדות. - הנחייה וייעוץ למנהלים ולמורים ביישומי המחשב בחינוך היסודי. - אישור הצטיידות בתי הספר במחשוב. - שילוב המחשב בתוכניות לימודים במוסדות עובדי הוראה. (פלד ופלד, 1999) -
פרוייקט מחי"ש- שינוי בתפיסה- המחשב אינו כלי לתרגול ואבחון בלבד
מטרות הפרוייקט: לחולל בבתי הספר תרבות מחשוב וליצור סביבה אקולוגית שתאפשר צמיחת "תרבות מחשב ", לחולל שינויים וחידושים בלמידה ובהוראה תוך שימוש בסביבות הממוחשבות. הפרויקט מתבסס על הגישה הפדגוגית הקונסטרוקטיביסטית, סביבת למידה והוראה בשילוב מחשבים. הלמידה מתבצעת תוך כדי תהליך של עשייה בדרך של הבניית ידע ואחריותו של הלומד על הידע. מחשוב בבתי הספר יסייע להוראה, עיבוד חומר הלימודים, התאמת החומר לצורכי הכיתה, עידוד למידת חקר ומיומנויות חשיבה מסדר גבוהות, הרחבת הסביבה הלימודית. למידת חקר שיתופית. -
- המחשב אמצעי ולא מטרה תוכנית חומ"ש
פורסמה תוכנית חומ"ש בראשות ד"ר בן ציון ברטה. תקשוב ,תקשורת ומחשבים. במערכת החינוך: המחשב כלי עזר בהוראת המקצועות השונים וכמקצוע לימוד בפני עצמו. ראו את המחשב כאמצעי ולא מטרה.על פי הועדה המחשב לא יפתור את הבעיות המעיקות על מערכת החינוך ועל בית הספר היום.( אלגלי וקלמן) -
ועדת הררי- מחשבים בתהליכי למידה
ועדת הררי ועדת הררי – בחנה את החינוך המדעי טכנולוגי. החלטתה הייתה שעדין מערכת החינוך לא מוכנה לחיים בחברה מתוקשבת. המלצותיה: מחשוב בגנים, הרחבה והעמקה של תהליך התקשוב בבתי ספר יסודיים, הקניית אוריינות תקשוב בחטיבות ומעבר למחשוב הלמידה בכל המקצועות בחטיבה, שימוש במחשבים בתהליכי למידה בחטיבות , הכשרת מורים בתקשוב ומוסדות להכשרת מורים.(פלד ופלד, 1999) -
תפקיד מרכזי למורים בתהליכי השינוי- ועדת פלד
חברי ועדת פלד ראו בשילוב המחשב בהוראה ובלמידה את הדרך להגשמת מטרות רבות. המרכזיות שבהן היו: קידום טכנולוגי של הסביבה החינוכית ושיפור ההוראה והלמידה. הועדה המליצה להקים גוף למימוש המלצותיה ולהגדיל את ההשקעה בחינוך המדעי והטכנולוגי על מנת להגיע להישגים משמעותיים בתחומים אלה עד 1998 הועדה ייחסה למורים תפקיד מרכזי ביצירת תהליכי השינוי.(פלד ופלד , 1999) -
חשיבה מחודשת והיערכות רב תחומית בעקבות פריצת האינטרנט בשנות ה-90 תוכנית תקשוב שלב א'
הקמת ועדת משנה לצורך תכנון והיערכות לעידן המידע. הועדה הניחה הנחת יסוד ש"טכנולוגיית התקשוב והמידע תשנה מהותית את אופני התקשורת , חילופי המידע , תרבות הפנאי , החינוך, הכלכלה , התעשייה והמסחר בארץ ובעולם". בהשפעת רשת האינטרנט מתבססת תפיסה שתלמידים יכולים ללמוד יחד באופן שיתופי בקבוצות קטנות. (גישה קונסטרוקטיביסטית חברתית) המחשב משמש ללמידה ושיפור הבנת החומר במקצועות השונים. הבניית ידע, כלי עזר לחיפוש מידע ושליפתו ממקורות מגוונים וככלי לארגון וטיפול במידע האישי והקבוצתי באמצעות שימוש בכלים פתוחים. -
שינוי תפיסת הטכנולוגיה- מח"ר 98
דו"ח 98 תפקיד הטכנולוגיה משתנה מאמצעי להרחבת הזכרון, ביצוע תהליכים פשוטים, משאב נוסף למורה ולתלמיד לאמצעי תקשורת וכשותף אינטלקטואלי, ניצול מלא של שילוב הטכנולוגיה בחינוך יכול על פי תפיסה זו להביא לשינוי תהליכי ההוראה ותהליכי למידה הדורשים הפעלת מיומנויות קוגנטיביות מסדר חשיבה גבוה.(פלד ופלד, 1999). שלושה עקרונות נקבעו כיעדים לתהליך ליצירת למידת חקר ולומדים עצמאיים והם: השקעה בתשתיות , הצטיידות והטמעה פדגוגית. (אלגלי וקלמן) -
למידה שיתופית- דו"ח דברת
דו"ח דברת דו"ח ועדת דברת בראשות שלמה דברת: בהמלצות נכללה קריאה לקדם את השימוש בטכנולוגיות מידע במערכת החינוך ככלי לניהול נתוני משמעות והישגי תלמידים וככלי לשיפור כישורי הלומדים ובהם מיומנויות שימוש בטכנולוגיות מידע ותקשוב על מנת ליצור למידה שיתופית הנתמכת על טכנולוגיות המידע החדשות. -
התלמיד במרכז- תוכנית תקשוב שלב ד
תוכנית התקשוב שלב ד' שינוי מרכז הכובד מן המורה המלמד אל התלמיד הלומד, מציגה את התקשוב כמנוף לחדשנות חינוכית. מוסיפה למטרות את הפיכת המורה המסורתי למורה מקוון בסביבה מתוקשבת. עבודת הכיתה משלבת עבודה יחידנית ושיתופית ומתמקדת ביצירת הנעה בקרב תלמידים חלשים וחזקים. הרחבת השימוש המושכל בטכנולוגיות המידע והתקשורת, התייחסות להתפשטות התקשוב בחברה ובקרב התלמידים, מענה לנוער בעל צרכים מיוחדים: שילוב דו סיטרי בין ביה"ס לקהילה ומניעת פער דיגיטלי. -
תוכנית היערכות של משרד החינוך ליעדי המאה ה-21
שינוי פדגוגי
נושא הטמעת התקשוב הופיע כאחת ממטרות העל. היעד שבוצע היה תקשוב מלא של מערכת החינוך בתוך שנתיים תוך אספקת תשתיות הדרכה והערכה של התהליך חומרי למידה דיגיטליים לתלמידים וחומרי הוראה למורים. הדגש על פיתוח מיומנויות עבודה שיתופית ולמידה עצמאית ואתיקה. פיתוח מיומנות טיפול במידע דיגיטלי ותקשורתי הכוללת אוריינות מידע, אוריינות אמצעי תקשורת ואוריינות טכנולוגית מחשב ופיתוח מיומנויות חשיבה מסדר גבוה.
