ציר זמן - גישות פדגוגיות ויוזמות בתקשוב - רונית שרפי וסיגלית הדס

יוזמות וניסיונות ראשונים למחשוב מערכת החינוך בישראל

Jan 1, 1968

בשנות השישים המקודמות המחשב נתפס כמחליף את האדם. שימוש במחשב התבסס על תרגול, אמון ואבחון. השיטה התבססה על התיאוריה של סקינר.
בשנות השישים המאוחרות, פותחו יישומים שהתבססו על גרפיקה וסימולציות במחשב – דיאלוג אדם מחשב.
מקורות:
. פלד, א. ופלד ז (1999). התפתחות מדיניות המחשוב בישראל, יובל למערכת החינוך בישראל, ירושלים: משרד החינוך, התרבות והספורט, עמ' 649-671.

היוזמה הראשונה והרשמית של משרד החינוך

Jan 1, 1969

היו שתי יוזמות האחת של ד"ר עזרא בן כוכב והשנייה של פרופ' א. גינצבורג. שתי היוזמות עסקו בהתמקדות במחשב והציעו לכלול את לימודי המחשב בתיכון.
ובשנת 1970 התוכנית של גינצבורג מיושמת בתיכונים – טכנולוגיים.
שניהם .
מקורות:
ג. פלד, א. ופלד ז (1999). התפתחות מדיניות המחשוב בישראל, יובל למערכת החינוך בישראל, ירושלים: משרד החינוך, התרבות והספורט, עמ' 649-671.

שלב הראשון - שלב הגישוש

Period: Jan 1, 1969 to Jan 1, 1978

שלב של תהייה והקבלה בין מקומו של המחשב בחינוך לבין מדעי ולימוד המחשב

הקמת המרכז לטכנולוגיה לימודית (מט"ח)

Jan 1, 1971

סביבת מטח
הוקם בישראל המרכז לטכנולוגיה חינוכית (מט"ח) ביחד עם האוניברסיטה הפתוחה והטלוויזיה הלימודית ובסיוע קרן יד הנדיב
מקורות:
ב. אלגלי צ. וקלמן י. (2011) שלושה עשורים של תוכניות תקשוב לאומיות במערכת החינוך הישראלית, ספר כנס צייס 2011:

הוראת מקצוע המחשב , והמחשב כנושא לימוד בתיכוניים

Mar 1, 1971

תחילה שולב המחשב בחינוך הטכנולוגי ונלמד כמקצוע בפני עצמו. בנוסף כדי להכשיר את התלמידים לשוק העבודה המודרני, על פי הצעתו של פרו"פ א. גינצבורג הוקמה מגמת מחשבים בה התלמידים יתנסו בטכנולוגיה. בין השנים 1971-1975 שולב המחשב גם בתיכונים העיוניים והטכנולוגיים בכל המגמות המקצועיות והעיוניות.
מקורות: ג. פלד, א. ופלד ז (1999). התפתחות מדיניות המחשוב בישראל, יובל למערכת החינוך בישראל, ירושלים: משרד החינוך, התרבות והספורט, עמ' 649-671.

מסלולי הוראה למידה בשילוב המחשב

Jan 1, 1976

בשנות ה 70 המאוחרות חשבו על שני מסלולים: האחד לימוד המחשב – על פי פרופ' גינצבורג וד"ר מילין.
והשני "לימוד בסיוע המחשב" – שהסתמך על ההתנסות בארה"ב.
ד"ר בן ציון ברטה הממונה על לימודי המחשב בחינוך הציע להכניס את המחשבים לכל מערכת החינוך.
מ' אביגד גיבש מדיניות אחידה בנושא: לימוד ישומיי מחשב בעל יסודי, הוראה אישית בעזרת המחשב, העשרה לימודית, שימוש במנהל בית הספר ושילוב מחשב בתוכניות להכשרת מורים.
מקורות:
ג. פלד, א. ופלד ז (1999). התפתחות מדיניות המחשוב בישראל, יובל למערכת החינוך בישראל, ירושלים: מ

לומדות מחשב והשינויים שחלו בהם

Jan 1, 1978

מט"ח העמיקה את התפיסה הפדגוגית בשילוב המחשב בחינוך . הוכנסה מערכת תוא"ם – המערכת בנויה על לימוד הדרגתי יחדני כל תלמיד מתרגל על פי רמתו כדי לשפר את הישגיו. המערכת מאבחנת את רמת התלמיד ובהתאם לזאת המורה מתאימה את חומר התרגול ללומד. המערכת בודקת באופן אובייקטיבי את רמת התרגול של הלומד. בניגוד למערכת תוא"ם בשנים מאוחרות יותר (שנות השמונים) פותחו לומדות שלא הוגדרו על פי גילאים אלא פותחו להוראת נושאים לימודים מסויימים. תוכנות אלו פותחו בהסתמך על תיאוריות למידה ותפיסות חינוכיות שונות העוסקות בשילוב המ

שלב שני - מיסוד הטיפול בנושא המחשב בחינוך

Period: Jan 31, 1978 to Jan 1, 1985

שלב זה מאופיין בניסיונות לגבש מדיניות בשני מסלולים:
האחד לימוד מחשב כמקצוע בחינוך העל יסודי והשני הוראה נעזרת מחשב בחינוך היסודי.

ועדה ציבורית וועדת מומחים

Jun 1, 1982

"תוכנית פעולה בתחום המחשבים במערכת החינוך" נכתבה על ידי הועדה למחשבים במערכת החינוך – המליצה על תכנים שיילמדו בבתי ספר היסודיים והעל היסודיים שהדגש היה על:
תכנים בתחום הכרת המחשב, הכשרת מורים, הוראת מדעי המחשב, רכישת לומדות – תרגול ואימון לימודי בעזרת מחשב, ליווי במחקר והערכה.
מקורות:
ג. פלד, א. ופלד ז (1999). התפתחות מדיניות המחשוב בישראל, יובל למערכת החינוך בישראל, ירושלים: משרד החינוך, התרבות והספורט, עמ' 649-671.

מדיניות כוללת (המשך)

Mar 1, 1983

ככל שעולים בגיל המחשב יורחב לכל תחומי הדעת ויתמקד בנושאים שיחודו של המחשב יבוא לידי ביטוי למשל ניסויים והדמיות.
עד סוף כיתה ט' כל התלמידים יפעילו מחשב בפעילויות וישומים שונים +תוכנות.
בכיתות י-י"ב הילדים יוכלו להפעיל מחשב באופן עצמאי- תוכנות קימות מעבד תמלילים תכניות להיצגים גרפיים בהתאם למגמות הלימוד-המחשב יהיה חלק בלתי נפרד מהלמידה.
מקורות:
ג. פלד, א. ופלד ז (1999). התפתחות מדיניות המחשוב בישראל, יובל למערכת החינוך בישראל, ירושלים: משרד החינוך, התרבות והספורט, עמ' 649-671.

מדיניות מקיפה וכוללת

Jun 1, 1983

תחילת 83 בוצעו פעולות להפעלת מדיניות כוללת בתחום המחשבים ובעקבותם נערך דיון בסוף-

(אוקטובר)1984מחודש ונוסחו ההנחיות הבאות:,
המחשב יהיווה כלי עזר למורה, בשלב מאוחר יותר יהווה כלי עזר לתלמיד ויבוסס על חומרים ועל תכניות לימודים המומלצים על ידי המשרד. למורים תינתן אפשרות לשלב תכניות נוספות על דעת עצמם. בנוסף, על המורים להשתלם בתחום זה.
מקורות:
ג. פלד, א. ופלד ז (1999). התפתחות מדיניות המחשוב בישראל, יובל למערכת החינוך בישראל, ירושלים: משרד החינוך, התרבות והספורט, עמ' 649-671.

פרוייקט מחי"ש- המחשב ככלי עזר בהוראה- שינוי בתפיסה

Jan 1, 1985

1985- 1986
תחילת ביצוע פרוייקט מחי"ש- עד כה המחשב נתפס רק ככלי לתרגול ואבחון. בפרוייקט זה, המחשב נתפס ככלי עזר להוראת המקצועות השונים וכן כמקצוע בפני עצמו. השינוי בא לידי ביטוי בגיוון אמצעי ההוראה למידה, למידה על ידי חקר, שימוש מושכל בכלי למידה ממוחשבים שיעודדו מחשבה על דרך עבודתם של הלומדים וכן פיתוח הבנה מעמיקה של המשימה הלימודית.
מדיניות המחשוב על פי פרוייקט מחי"ש היוותה נקודת מפנה שבה המחשב תפס מקום רחב יותר בהוראה ובלמידה בכיתה.
ג. פלד, א. ופלד ז (1999). התפתחות מדיניות המחשוב בישראל, יוב

תוכנית חומ"ש

Jan 1, 1986

תוכנית חומש היא תוכנית כלכלית שיועדה למשך חמש שנים.
תוכנית זו הראתה בטכנולוגיות התקשוב אמצעי ולא מטרה.
מקורות:
ג. פלד, א. ופלד ז (1999). התפתחות מדיניות המחשוב בישראל, יובל למערכת החינוך בישראל, ירושלים: משרד החינוך, התרבות והספורט, עמ' 649-671.

שלב שלישי- גיבוש מדיניות לאומית כוללת למחשוב החינוך

Period: Jan 1, 1986 to Jan 1, 1994

דו"ח פלד ודו"ח הררי המסמלים את שלב זה,. ,שלא כמו שני השלבים הקודמים, הווה פריצת דרך. בשלב זה.ותכנית המחשוב נתפסה כאמצעי תקשורת וכשותף אינטלקטואלי. על פי תפיסה זו שילוב הטכנולוגיה יביא לשינוי תהליכי הוראה ולמידה והפעלת מיומנויות קוגניטיביות ברמה גבוהה.

ועדת פלד

Jan 1, 1987

ועדת פלד הציעה תוכנית מקיפה הרואה במחשב ובסביבה מתוקשבת סביבת למידה עתירת גירויים שיעוררו חידושים בהוראה ובלמידה.
לועדה היו השפעות מרחיקות לכת על שינוי התפיסה החינוכית והמעשית בכל הנוגע להקצאת תקציבים להכשרה ולמחשוב מערכת החינוך. התוכנית סיפקה מסגרת כספית, ארגונית ופדגוגית לשלוב המחשוב בבתי הספר.
מקורות:
ב. אלגלי צ. וקלמן י. (2011) שלושה עשורים של תוכניות תקשוב לאומיות במערכת החינוך הישראלית, ספר כנס צייס 2011:

מח"ר 98

Jan 1, 1994

טיוטה של הד"וח מתוך אתר הכנסתתוכנית המליצה על שינוי בתפיסה החינוכית של התקשוב ומזגה שלושה נושאים: א. גישה קונסטרוקטיביסטית - למידה פעילה והבניית ידע. למידה זו מבוססת על פעילויות והתנסיויות של התלמיד.
ב. היבט חברתי - הלמידה תעשה תוך שילוב למידה יחידניות ולמידה שיתופיות
ג. היבט ארגוני =- חברתי של הכית. כשהעבודה בכיתה מתנהלת כראוי היא מפחיתה את תחושת הכשלון אצל התלמדים המאתגרים מצד אחד ומצד שני את תחושת השעמום והתסכול אצל המתקדמים. בדרך זו תווצר הנעה של מרבית התלמידים בכיתה.
על פי תוכנית זו המורה יחויב לתכנן פעילויות להנחות

שלב רביעי - הקמת המסגרות להגשמת המדיניות

Period: Jan 1, 1994 to Jun 1, 1996

שלב זה מתמקד בהקמת מסגרות תומכות שילוו את המורים והלומדים ביצירת סביבות למידה עתירות טכנוגלויות מידע

פריצת רשת האינטרנט

Jan 1, 1996

בשנה זו, בעקבות פריצת האינטרנט הוקמה ועדה שמטרתה תכנון והיערכות לעידן המידע. וכן הוקמו וועדות משנה לתקשוב ומידע בשיתוף הועדה הלאומית לפיתוח תשתיות מידע ותקשוב". בראשה עמד חבר הכנסת מיכאל איתן.במאי 1997. הועדה ייחסה להיערכות בתחום טכנולוגיות מידע בחינוך יכולת לשפר את ההון האנושי ולשמור על יכולת התחרות הכלכלית של ישראל. הועדה המליצה להשלים את ביצוע תכנית "מחר 98 " כולל התקנת תשתיות ופרישת רשת לאומית .
מקורות:
ב. אלגלי צ. וקלמן י. (2011) שלושה עשורים של תוכניות תקשוב לאומיות במערכת החינוך הישר

יעדים נוספים בתוננית התקשוב

Jan 1, 2000

למידה מרחוק על פי משרד החינוך
פורסם דוח נוסף על ידי "הועדה להגדרת מדיניות התקשוב במערכת החינוך בישראל" בראשות ד"ר עוזי מלמד. הטכנולוגיה הוגדרה כמשפיעה ומסייעת בהשגת יעדים חינוכיים וחברתיים. בעקבות דו"ח זה נוספו לתוכנית התקשוב הלאומית יעדים כמו הטמעת למידה מרחוק ופיתוח אתרים בית ספריים.

ועדת דוברת

Jun 1, 2005

יישום ועדת דוברת–"ועדת דוברת" המליצה על קידום השימוש בטכנולוגיות מידע במערכת החינוך ככלי לניהול נתוני משמעת והישגי תלמידים, וככלי לשיפור כישורי הלומדים ובהם מיומנויות שימוש בטכנולוגיית מידע ותקשוב
מקורות:
ב. אלגלי צ. וקלמן י. (2011) שלושה עשורים של תוכניות תקשוב לאומיות במערכת החינוך הישראלית, ספר כנס צייס 2011:

שינוי מקומו של המורה בתוכנית התקשוב

Jun 1, 2005

יוני 2005 – פרסם משרד החינוך את תוכנית התקשוב שלב ד', התפקיד התקשוב על פי תוכנית זו "שינוי מרכז הכובד מן המורה המלמד אל התלמיד הלומד". התקשוב כמנוף לחדשנות חינוכית. הפיכת המורה המסורתי למורה מקוון תוך שינוי סביבת ההוראה לסביבה מתוקשבת- הרחבת והעמקת השימוש המושכל בטכנולוגיות המידע והתקשורת בהוראה ובלמידה. התייחסות להתפשטות התקשוב בחברה ובקרב התלמידים, מענה לנוער בעל צרכים מיוחדים, שילוב דו סטרי בין ביה"ס לקהילה ומניעת פער דיגטלי (המנהל למדע וטכנולוגיה 2005.מקורות:
א. מבקר המדינה. (2012). דו"ח ביק

התוכנית הלאומית לתקשוב

Jan 1, 2010

תוכנית התקשוב הלאומיתהחל משרד החינוך להפעיל תכנית ששמה לה למטרה להטמיע את התקשוב בהוראה בהיקף כלל-ארצי- "תכנית להתאמת מערכת החינוך למאה ה-21", מטרת התכנית היא הובלת פדגוגיה חדשנית והטמעת טכנולוגיית המידע. בפדגוגיה החדשה, הילדים רוכשים מיומנויות שרלוונטיות למאה ה-21. ועושה שימוש ככל שניתן בטכנולוגיה כדי לקדם את תהליכי הוראה. עיקר הפעולות הקשורות לשינוי הגישה הפדגוגית הן פיתוח תכנים דיגטליים על ידי ספקים חיצוניים בהתאמה לתוכנית הלימודים.