-
דיון לשילוב המחשב בבתי-הספר היסודי
בשנת 1978 דנה המזכירות הפדגוגית ,לראשונה, בשילוב המחשב בבית הספר היסודי. המזכירות הציעה למנות ועדת מקצועית ללימודי מחשב בכל נתיבי מערכת החינוך, לרבות בתי הספר היסודיים. על הוועדה הוטלו המשימות הבאות:
- קידום הוראת מקצוע המחשב לכל התלמידים.
- קידום נושא הוראת המקצועות השונים בסיוע מחשב.
- הקמת מגמת לימוד למדעי המחשב.
מנכ"ל משרד החינוך דאז,א' שמואלי, אישר ת הצעות הוועדה. באותה שנה התכנסה הוועדה המקצועית להוראת המחשב לדיון במדיניות שילוב מחשבים בחינוך, והציעה לוח זמנים לגיבוש המדיניות. -
הקמת המועצה הציבורית למחשבים
בשנת 1982 הוקמה מועצה ציבורית למחשבים, בראשותו של מנכ"ל משרד החינוך (א' שמואלי).תפקיד המועצה היה לקבוע את מדיניות משרד החינוך בתחום המחשבים לשנים הבאות.
הועדה מנתה שורה של פעולות בתחום ההכשרה וההצטיידות, והמליצה על תכנים
שיילמדו בתחום הכרת המחשב. בין היתר דובר על הכשרת מורים, הוראת מדעי המחשב, סיוע
ברכישת תשתיות ולומדות, תרגול ואימון לימודי בעזרת מחשב, קביעת מפרטים טכניים וליווי
במחקר והערכה
מאת:שלושה עשורים של תוכניות תקשוב לאומיות
במערכת החינוך הישראלית
צביה אלגלי, יורם קלמן -
מדיניות מקיפה וכוללת-פעולות הכנה
בתחילת 1983 בוצעו ארבע פעולות מכינות להפעלתה של מדיניות כוללת ומקיפה בתחום המחשבים בחינוך:- הוקמה מחלקה לתכניות לימוד ממוחשבות (תל"מ),שתפקידה פיתוח לומדות.
- הוקם צוות למתן הנחיה וייעוץ למנהלי בתי הספר ולמורים בשאלות הקשורות ביישומי מחשב בחינוך היסודי.
- הוקמה ועדה לאישור תכניות ההצטיידות של בתי הספר.
- שולבו לימודי הכרת המחשב בתכנית הלימודים במוסדות להכשרת עובדי הוראה. פעולות אלה הובילו לדיון מחודש בעקרונות המדיניות. מאמר של פלד
-
ניסוי מקיף ראשון לשינוי תפיסה-מחי"ש
בשנת 1984 הוגשה ליושב-ראש המזכירות הפדגוגית הצעה לפרויקט רחב ממדים שיעסוק במחשוב יישוב (מחי"ש).נקודות המוצא של הפרויקט היו ההכרה שעל מחשוב החינוך בישראל לצעוד צעד קדימה, ותפיסה שלפיה המחשב אינו כלי המיועד לתרגול ולאבחון בלבד.
הפרוייקט החל להתבצע בערד ובאשקלון בשנת 1985. מתחילתו ועד לסיומו ניסוי מפעילי הפרויקט לגבש תפיסה כוללת ומדיניות מקיפה. היוזמה והניהול באו מצוות חברי המחלקה לחינוך באוניברסיטת בן גוריון בנגב,והתמיכה והסיוע מהמזכירות הפדגוגית במשרד החינוך והתרבות,ממפעל הפיס ומקרן וולפסון בלונד -
תוכנית חומש תחת הכותרת "תקשוב "
ב 1986- פורסמה על ידי הועדה למחשבים במערכת החינוך, בראשות ד"ר בן ציון ברטה, תוכנית חומש תחת הכותרת "תקשוב (תקשורת ומחשבים) במערכת החינוך: קווים למדיניות והצעות לפעולה". מדיניות הפעולה שאומצה על ידי הועדה בהקשר למחשבים במערכת החינוך הגדירה את המחשב ככלי עזר בהוראת המקצועות השונים וכמקצוע לימודי בפני עצמו. תוכנית זו הדגישה את הצורך לראות את טכנולוגיות התקשוב כאמצעי ולא כמטרה. -
ועדת פלד
ב1988 עלה הצורך לפיתוח סופי ומסכם ולתכנון מפורט ומקיף של דרכי הביצוע של מדיניות מחשוב החינוך בישראל. לצורך זה מחנה מנהל האגף למדע ולטכנולוגיה, עוזי צוק, ועדה "לגיבוש תכנית אב לתקשוב במערכת החינוך". חברי הוועדה, בראשות ד"ר אלעד פלד, ייצגו מגוון של התנסויות מעשיות ומחקריות וקשת רחבה של תפיסות . -
ועדת הררי
ב29.11.1990 מינה שר החינוך והתרבות זבולון המר ועדה בראשית פרופ' חיים הררי,לבחינת החינוך המדעי-טכנולוגי בישראל. ועדת הררי גם התייחסה לנושא המחשבים.דוח ועדת הררי קבע שלמרות המאמצים למחשוב בתי- הספר המחשב עדיין אינו חלק בלתי נפרד של תהליך החינוך. מאמר פלד -
המחשוב בתפקיד המרכזי
באוגוסט 1992 , הוגש לשרת החינוך והתרבות
שולמית אלוני דו"ח הוועדה שכונה "מחר 98 " (ברייטברד, 2003 ). החלק בדו"ח שעסק בנושא מחשוב
מערכת החינוך נכתב על ידי ד"ר אלעד פלד לבקשת מינהל המדע והטכנולוגיה במשרד החינוך.
הועדה המליצה להקים גוף למימוש המלצותיה, ובמקביל להגדיל את ההשקעה בחינוך המדעי
והטכנולוגי במטרה להגיע להישגים משמעותיים בתחומים אלה עד שנת 1998 . לדו"ח הועדה היו
השפעות מרחיקות לכת על שינוי התפיסה החינוכית והמעשית בכל הנוגע להקצאת תקציבים
להכשרה ולמחשוב מערכת החינוך. התכנית סיפקה מסגרת כספית -
תכנית התקשוב
התכנית פורסמה בשני חוזרי מנכ"ל מיוחדים (תשנ"ד-תשנ"ה). התכנית טיפלה ביישום דוח פלד ודוח הררי בגישה מערכתית מוגדרת, המתווה עקרונות למחשוב בכל מערכת החינוך. התכנית עצמה, מחויבות משרד החינוך והתרבות לביצועה, והיוזמה והנכונות של מפעל הפיס ושל הרשויות המקומיות לשאת בנטל הביצוע יחד עם משרד החינוך והתרבות-סייעו באופן משמעותי לקידום מחשוב כולל של מערכת החינוך. -
תכנית התקשוב שלב ב'
בשנת 1997 מונתה במשרד החינוך, ועדה לבחינת תכנית התקשוב הלאומית בחינוך. בעקבות מסקנותיה הוגש דו"ח שהיווה את תכנית התקשוב שלב ב', ב- 1998 . התכנית אושרה ע"י הממשלה. בעקבות האישור חודש הסכם המימון המשותף בין מפעל הפיס, הרשויות ומשרד החינוך, ל 5- שנים נוספות. -
הועדה להגדרת מדיניות התקשוב במערכת החינוך בישראל
בשנת 2000 פורסם דוח נוסף על ידי "הועדה להגדרת מדיניות התקשוב במערכת החינוך בישראל
בראשות ד"ר עוזי מלמד, הועדה בחנה את יישום התכניות הקודמות תוך מטרה לכוון את מערכת
החינוך בישראל לקראת העידן הדיגיטלי. ועדה זו מונתה על ידי ראש מנהל מדע וטכנולוגיה במשרד
החינוך והצביעה על שלוש מטרות מרכזיות של החינוך: אדם אוטונומי, אדם מוסרי, אדם בעל שיוך
ומחויבות חברתית. הטכנולוגיה הוגדרה כמשפיעה ומסייעת בהשגת יעדים חינוכיים וחברתיים:
"היעדים מביאים בחשבון את השפעת טכנולוגיות המידע והתקשוב על סביבת האדם החדשה -
תכנית התקשוב ג'
בשנת 2003 , הוקם ע"י ממשלת ישראל "כוח המשימה הלאומי לקידום החינוך בישראל" –"ועדת
דברת" בראשותו של מר שלמה דברת. הועדה הוקמה בעקבות משבר מתמשך במערכת החינוך
וירידה בהישגים הלימודיים של תלמידי מדינת ישראל ביחס למדינות מפותחות אחרות. מטרת כוח
המשימה הלאומי היתה לבצע בחינה מקיפה של מערכת החינוך במדינת ישראל. שנתיים מאוחר
יותר פורסמו המלצות הועדה. בהמלצות נכללה קריאה לקדם את השימוש בטכנולוגיות מידע
במערכת החינוך ככלי לניהול נתוני משמעת והישגי תלמידים, וככלי לשיפור כישורי הלומדים . מיומנויות שימוש -
תכנית התקשוב ד'
ביוני 2005 פרסם משרד החינוך את תכנית התקשוב שלב ד'. התפקיד התקשוב על פי תכנית זו היה "שינוי מרכז הכובד מן המורה המלמד אל התלמיד הלומד". תכנית זו הציגה את התקשוב כמנוף לחדשנות חינוכית. https://www.youtube.com/watch?v=y2fdf6U6s4M -
תכנית היערכות של משרד החינוך ליעדי המאה ה 21
בינואר 2010 הגיש מנכ"ל משרד החינוך לשר החינוך, תכנית היערכות של משרד החינוך ליעדי המאה ה 21- . נושא הטמעת התקשוב הופיע כאחת ממטרות העל.
לצורך מימוש יעדי התקשוב הוגשה בקשה לתקציב כולל של 5 מיליארד http://www.google.co.il/url?sa=t&rct=j&q=&esrc=s&frm=1&source=web&cd=3&sqi=2&ved=0CDwQFjAC&url=http%3A%2F%2Fcms.education.gov.il%2FNR%2Frdonlyres%2F6AEF6D78-88F8-4249-9481-D8E46E7725ED%2F129281%2FHatamat.doc&ei=bZfVUbaCNcjBtQa1uICQDw&usg=AFQjCNGa-I0Ak9FGmw9QdVCVKcr4ovn8eA&sig2=KmFb1sG8QsZEYFhTeJIaUg
