-
מטח פיתח מערכת תוא"ם
מתוך הויקיפדיהמטח פיתחה והטמיעה את מערכת תוא"ם
מערכת תוא"ם - פותחה והותקנה על ידי מט"ח כבר ב 1977. מערכת תוא"ם הינה מערכת להוראה בסיוע מחשב בבית הספר בישראל. שמה הוא ראשי התיבות של: תרגול ואבחון במחשב. מערכת זו התבססה על אלגוריתם שהוצע על ידי תלמידיו של סקינר ופותחה בגישת הביהביוריזם. -
המחשב האישי נכנס לבתי הספר
המזכירות הפדגוגית הועדה למחשבים במערכת החינוך, 1986בעקבות כניסת המחשב האישי כמעט לכל בית, גם משרד החינוך נתן את הדעת על שילובו בבתי הספר ובנה "תכנית פעולה בתחום המחשבים במערכת החינוך"- התכנית הלאומית הראשונה בתחום. אושרה בשנת 1982. "תכנית פעולה בתחום המחשבים במערכת החינוך" הייתה התוכנית הלאומית הראשונה בתחום. היא נכתבה על ידי הועדה למחשבים במערכת החינוך, ואושרה בשנת 1982 במזכירות הפדגוגית שבמשרד החינוך. הועדה מנתה שורה של פעולות בתחום ההכשרה וההצטיידות, והמליצה על תכנים שיילמדו בתחום הכרת המחשב. בין היתר דובר על הכשרת מורים, הוראת מדעי המחשב, -
המחשב הוגדר כאמצעי ולא כמטרה
1986- תכנית חומש- הגדרת המחשב ככלי עזר בהוראת המקצועות השונים, וכמקצוע לימודי בפני עצמו. הדגשת הצורך לראות את טכנולוגיות התקשוב באמצעי
ולא כמטרה- -
1986- הוגדר הצורך בספריית תכנית לאומית
1986- הוגדר הצורך בספריית תכנית לאומית
לאיסוף הידע -
הקמת ועדה לבחינת החינוך הטכנולוגי בישראל
בשנת 1991 הקים שר החינוך דאז, זבולון המר, ועדה מיוחדת בראשותו של נשיא מכון ויצמן לשעבר, פרופ' חיים הררי, במטרה לבחון את נושא החינוך הטכנולוגי-מדעי בישראל. -
תחילת התוכנית מחר 98
ב-1992 מתפרסם דו"ח "מחר 98", שממליץ להקים גוף למימוש ההמלצות בתחום התקשוב, להגדיל את ההשקעה בחינוך הטכנולוגי והמדעי, במטרה להגיע להישגים משמעותיים בתחום עד שנת 98. שלושה יעדים מרכזיים היו בתכנית: השקעה בתשתיות, הצטיידות והטמעה פדגוגית. בתיה"ס הצטיידו במחשבים, זכו למשאבים, הוכשרו מורים ומדריכים, תוכננו סביבות למידה חדשניות. -
שלב ב' מחר 98 1997
1997- המלצות להטמעת השימוש בטכנולוגיות התקשוב והמידע. בהקשר לחינוך: הועדה הניחה את הנחת היסוד שטכנולוגיית התקשוב והמידע תשנה מהותית את אופני התקשורת, חילופי המידע, תרבות הפנאי, החינוך הכלכלה, התעשיה והמסחר בארץ ובעולם. -
מחר 98
פרויקט "מחר 98" היה ניסיון ארצי רחב היקף לקדם את החינוך המדעי, המתמטי והטכנולוגי בארץ. הפרויקט כלל בעיקר שינויים פדגוגיים, אך גם שינויים מבניים
שנראו חיוניים לתמיכה בשינויים הפדגוגיים
לקחין לכשלון הפרויקט למרות שכל המרואיינים דברו על הפרויקט כעתקופת צמיחה והתפתחות מקצועית;
תחלופת שרים מהירה והיעדר קונצנזוס לגבי יעדי מערכת החינוך -
מערכת החינוך מתכוונת לעידן הדיגיטלי
שנת 2000- הוועדה להגדרת מדיניות התקשוב במערכת החינוך בישראל.בראשות ד"ר עוזי מלמד- כיוון מערכת החינוך לקראת העידן הדיגיטלי. הצביעה על שלוש מטרות של החינוך: אדם אוטונומי, אדם מוסרי, אדם בעל שיוך ומחויבות חברתית. הטכנולוגיה הוגדרה כמשפיעה ומסייעת בהשגת יעדים חינוכיים וחברתיים. (מלמד, 2000 בתוך: אלגלי וקלמן, 2011 -
כשלון פרויקט "מחר 98
חוסר התיאום בין הגופים השונים שהיו מעורבים בתוכנית;
חוסר האחידות בתוכניות ההכשרה למורים;
ההיערכות הלא נכונה לתקשוב בתי הספר;
לוחות הזמנים הלא ריאליים
היא התחלופה העצומה שהייתה במשרת שר/ת משרד החינוך מאז תחילת פרויקט 'מחר 98'. מאז תחילת שנות התשעים, כשזבולון המר יזם את הקמת ועדת הררי, התחלפו 11 שרי חינוך. תחלופה זו היא האחראית הישירה לצמצום התקציבים, לשינוי סדרי העדיפות ולסגירת מרכזי המורים האזוריים" -
פיתוח והפעלת מודלים חדשניים
2003- פרסום תכנית התקשוב שלב ג' של משרד החינוך- פיתוח והפעלת מודלים של חדשנות לשימוש של טכנולוגיות מידע ותקשורת בחינוך. כללה בדיקת יישום שלבים א'- ב'. התמקדה בהיבטים הארגוניים של הטמעת התקשוב.התמקדה בבניית תהליכי הטמעה ליישום מטרות שהותוו בתכניות קודמות. (מנהל מדע וטכנולוגיה, 2003 בתוך: אלגלי וקלמן, 2011). -
ועדת דברת לחינוך
https://www.youtube.com/watch?v=m84I2dkp5jk
ואלה הן עיקרי ההמלצות:
- "קידום כל ילד וילדה הוא היעד המרכזי של מערכת החינוך": חיזוק של החינוך בגילאים הצעירים וטיפוח מיוחד של התלמידים החלשים.
- לאסור על הנשרת תלמידים מבית הספר, אלא במקרים חריגים ובאישורים מתאימים. כמו כן יש המלצה להצמיד לכל תלמיד "חונך מבוגר" מצוות בית הספר.
- הנהלת כל בית ספר תהיה רשאית "להתוות את המדיניות החינוכית, החברתית והתרבותית של בית הספר", וזאת מבלי לפגוע בעקרונות המדיניות המחייבת של משרד החינוך ושל הרשות המקומ -
המחשב כמנוף לחדשנות חינוכית
2005- פרסום תכנית התקשוב שלב ד' ע"י משרד החינוך. תפקיד התקשוב ע"פ תכנית זו היה "שינוי מרכז הכובד מן המורה המלמד אל התלמיד הלומד". התקשוב כמנוף לחדשנות חינוכית והוסיפה למטרות החינוכיות את הפיכתו של המורה המסורתי למורה מקוון תוך שינוי סביבת ההוראה לסביבה מתוקשבת. (המנהל למדע וטכנולוגיה, 2005 , מלמד, רותם, דיין, קפלן, בכר ודרוויש, 2005 בתוך: אלגלי וקלמן, 2011) -
פרטיות או שיתוף
בספטמבר 2006 הציגה פייסבוק למשתמשים מאפיין חדש ולא מוכר: ה-News Feed, פיד העדכונים. משתמשי פייסבוק, שעד היום לא ממש מצטיינים בקבלת שינויים באופן סבלני, הזדעקו עד השמיים על הפרת הפרטיות ה"מזעזעת": עד אז, כל הפרטים שלהם, כמו תחביבים, עדכונים ומצב היחסים נשמרו עמוק בתוך הפרופיל – וכעת התגלו לעיניהם הבוחנות של כל חבריהם. התרעומת הרבה שהתעוררה בגלל הרעיון יוצא הדופן – שהיום, אגב, נראה לנו מובן מאליו – דחף את פייסבוק להכניס לראשונה הגדרות פרטיות לרשת החברתית. עד היום, אגב, ממשיכים פייסבוק וצוקרברג לספ -
26.4.2010 תכנית התקשוב הלאומית הוצגה לראשונה בכנסת ב
https://www.youtube.com/watch?v=JadaS8N5vjs
שר החינוך, גדעון סער, הציג ביום ב', 26.4.2010 בפני ועדת החינוך של הכנסת את התוכנית להתאמת מערכת החינוך למאה ה-21 אשר גובשה במשרדו.
תוכנית התקשוב כוללת ארבעה עוגנים, והצלחתה מותנית בביצוע כל מרכיביה בו זמנית:
תשתיות פיזיות (הכוללות, בין היתר, מחשב נייד לכל מורה, מקרן בכל כיתה, אינטרנט בפס רחב ומחשב נייד ביחס של 1:5).
תחזוקה שוטפת.
הכשרת כח ההוראה.
פיתוח תכנים דיגיטאליים במקצועת הליבה בכל שכבות הגיל. -
-
תכנית תקשוב לאומית
התוכנית האומית2010- תכנית היערכות של משרד החינוך ליעדי המאה ה- 21 . הטמעת התקשוב הופיעה כמטרת על. נוספו תשתיות הדרכה וההערכה של התהליך (פרוטוקול מס' 197 מישיבת ועדת החינוך התרבות והספורט, 2010 , קונפורטס, 2010. בתוך: אלגלי וקלמן, 2011 -
יחודיות התכנית הלאומית- קביעת תפוקות מצופות
תוכני עבודה-חזון בית ספרי תלת שנתי
ההתפתחות המקצועית של צוות בית הספר.
ספקי התוכן הדיגיטאלי פירוט של חמש התפוקות
תכנית ה.ל.ה. יישום הוראה-למידה והערכה בסביבה מקוונת
יישום מערכת מקוונת של ניהול פדגוגי
פורטל בית ספרי מעודכן תהליכי הוראה-למידה במרחבי הלמידה הכיתתיים
שיתוף ושיתופיות בהוראה למידה ובפדגוגיה קונסטרוקטיביסטית
אינטרנט בטוח- מודעות התלמידים למוגנות והתנהגות אתית ברשת -
שנה ראשונה לתוכנית הלאומית להתאמת מערכת החינוך למאה ה21
