-
תכניות ורעיונות למחשוב מערכת החינוך
בשנת 1968 המליץ ד"ר שמואלי , מנכ"ל משרד החינוך, בפני דניאל מילין ז"ל לכתוב את עבודת הדוקטור שלו בחינוך , בנושא מחשוב בחינוך.ד"ר מילין נסע לשם כך לאוניברסיטת מישגן וחזר בשנת 1970 ארצה לאחר שחקר מערכת לתמיכה בקבלת החלטות קוריקולאריות תוך התבססות על מידע שנאסף מהורים, מורים, תלמידים ובעלי עניין אחרים. בעקבות המחקר התבקש לכתוב
מאמר עבור רשת אורט, מאמר זה נגנז, "כי אף אחד לא ידע מה לעשות בזה" (מילין, 2010). -
מט"ח
בשנת 1971 הוקם בישראל המרכז לטכנולוגיה חינוכית (מט"ח) ביחד עם האוניברסיטה הפתוחה והטלוויזיה הלימודית. הקמתם של מוסדות אלה נעשתה בהמשך להחלטת ממשלה ובסיוע קרן יד הנדיב. במט"ח, פיתחו והטמיעו את מערכת תוא"ם: תרגול ואבחון באמצעות מחשב.(פלד,ז ופלד,א1999) -
מינוי ד"ר בן ציון ברטה כמפמ"ר
מינוי ד"ר בן ציון כמפמ""ר ראשון להוראת מחשבים
פרסום החלטות הוועדה העליונה לשילוב הכרת המחשב בהוראה -
שילוב המקצוע בחינוך התיכוני הטכנולוגי
משרד החינוך פעל להכשרת צוות הוראה במדעי המחשב, תוך שילוב המקצוע בארבעים ואחת כיתות בחינוך התיכוני הטכנולוגי. בנוסף לכך הוחלט לשלב את מקצוע הוראת המחשב גם בבתי הספר העיוניים -
מינוי ועדה מקצועית ללימודי מחשב
מינו ועדה מקצועית ללימודי המחשב ומינוי זה סימן מפנה בטיפול בעניין המחשוב ואת תחילת ההתארגנות המערכתית לשילוב המחשב . הוחלט אז כי לאחר איסוף מידע ותכנון המשאבים יגובשו הממצאים ויציידו את כל מערכת החינוך במחשבים. -
הכנסת מחשבים אישיים לבתי הספר
מחשבים אישיים מסוג אטארי , קומודור , אפל, ורדיושק נכנסים לבתי הספר,ללימוד שפת בייסיק ושימוש בלמידה באמצעות לומדות. -
הקמת המועצה הציבורית למחשבים
בשנת 1982 הוקמה המועצה הציבורית למחשבים. מטרתה של מועצה זו הייתה לקבוע מדיניות חינוכית ולהטמיע את יישומי המחשב במערכת החינוך.המועצה הגדירה 4 מטרות לשימוש במחשב במערכת החינוך : 1. הקניית ידע ומיומנויות החיוניים לתרבות האזרח ומאפשרים הבנה של מהות המחשב. 2. הכנת בני נוער להרגלי עבודה ולחיים בעולם משתנה של טכנולוגיה מתקדמת. 3. סיוע לפיתוח החשיבה של בני הנוער . 4. צמצום פערים בים שכבות האוכלוסיה . -
תכנית פעולה בתחום המחשבים במערכת החינוך
תכנית פעולה בתחום המחשבים במערכת החינוך הייתה התכנית הראשונה בתחום. היא נכתבה על ידי הועדה למחשבים במערכת החינוך, ואושרה בשנת 1982 במזכירות הפדגוגית שבמשרד החינוך.הוועדה מנתה שורה של פעולות בתחום ההכשרה וההצטיידות, והמליצה על תכנים שיילמדו בתחום הכרת המחשב .
בין היתר דובר על הכשרת מורים, הוראת מדעי המחשב, סיוע
ברכישת תשתיות ולומדות, תרגול ואימון לימודי בעזרת מחשב, קביעת מפרטים טכניים וליווי
במחקר והערכה (המזכירות הפדגוגית הועדה למחשביםבמערכת החינוך, 1986). -
פרוייקט מחשוב יישוב -מחי"ש
בשנה זו החל פרוייקט מחשוב יישוב - מחי"ש . פרוייקט זה פיתח מערכות תרגול ואבחון שטיפלו בעיקר במיומנויות הבסיס, ביקשו לפתח בעזרת המחשב סביבה לימודית אחרת .החליטו על 8 עקורנות פעולהןבינהם: חשיפת התלמידים למחשב , שילוב המחשב במגוון שימושים , שילוב המחשב באמצעי הוראה ולמידה, למידת חקר וגילוי , מעורבות המערכות העוטפות את בית הספר כמערכת העירונית משרד החינוך ועוד. -
תת הועדה לטכנולוגיות התקשוב בראשות בני פלד
אוקטובר 1984 פרסמה תת ועדה של ועדת ההיגוי הצעה ל"תכנית לאומית לפיתוח מערכות להוראה בעזרת מחשבים (מלב"מ)" היא שמה דגש על החשיבות שבהיערכות מערכת החינוך להוראה בעזרת מחשבים . תחומים נוספים שהוועדה ציינה קשורים לקידום מעמדו של המורה, שיפור התקשורת בין מורים ועוד.)תת הועדה לטכנולוגיות תקשוב (אוקטובר 1984 ) -
תקשוב (תקשורת ומחשבים) במערכת החינוך - תכנית חומש
ב- 1986 פורסמה על ידי הועדה למחשבים במערכת החינוך, בראשות ד"ר בן ציון ברטה , תוכנית חומש תחת הכותרת "תקשוב (תקשורת ומחשבים ) במערכת החינוך: קווים למדיניות והצעות לפעולה". הועדה הגדירה את המחשב ככלי עזר בהוראת המקצועות השונים וכמקצוע לימודי בפני עצמו. התוכנית הדגישה את הצורך לראות את טכנולוגיות התקשוב כאמצעי ולא כמטרה.(המזכירות הפדגוגית הוועדה למחשבים המערכת החינוך1986) -
"הוועדה עליונה לחינוך מדעי וטכנולוגי"
שר החינוך זבולון המר ,מינה בראש הוועדה את פרופ' חיים הררי, , לבחון את מצב מערכת החינוך בישראל בתחומי המדע והטכנולוגיה . ב-- 1992 המליצה הועדה להקים גוף למימוש המלצותיה, ובמקביל להגדיל את ההשקעה בחינוך המדעי והטכנולוגי במטרה להגיע להישגים משמעותיים .המלצותיהם: מחשוב הגנים, הרחבה והעמקה של תהליך התקשוב בבתי הספר היסודיים, הקניית אוריינות תקשוב בחטיבות הביניים, מעבר לתהליך מחשוב הלמידה בכל המקצועות בחטיבה העליונה,הפעלת פרוייקט תקשוב במוסדות להכשרת מורים, רכישת תוכנה וחומרה,הפעלת תקשורת ממוחשבת . -
ועדת "מחר 98 "
ועדה שכונתה "מחר 98" הגישה דו"ח לשרת החינוך שולמית אלוני . החלק בדו"ח שעסק בנושא מחשוב מערכת החינוך נכתב על ידי ד"ר אלעד פלד לבקשת מינהל המדע והטכנולוגיה במשרד החינוך. הועדה המליצה להקים גוף למימוש המלצותיה , ובמקביל להגדיל את ההשקעה בחינוך המדעי והטכנולוגי במטרה להגיע להישגים משמעותיים בתחומים אלה .התכנית סיפקה מסגרת כספית, ארגונית ופדגוגית לשילוב המחשוב בבתי הספר. שלושה עקרונות נקבעו כיעדים לתהליך והם: השקעה בתשתיות, הצטיידות,והטמעה פדגוגית. על פי עקרונות אלו, הוצב יעד כמותי של ציוד בתי הספר . -
מינוי רוני דיין למדריך ארצי ליישומי מחשב בהוראה
מינוי רוני דיין למדריך ארצי ליישומי מחשב בהוראה. הקמת מרכז לפיתוח לומדות הוצב יעד כמותי של ציוד בתי הספר על פי מפתח של מחשב אחד לכל עשרה תלמידים. יישום התוכנית החל ב- 1994 -
יישום תוכנית הפעולה "תקשוב המערכת החינוך"
יישום תוכנית הפעולה בתקשוב מומן על ידי הסכם ל-5 שנים בין מפעל הפיס , הרשויות המקומיות ומשרד החינוך. לצורך הטמעת תכנית התקשוב , תוכננו סביבות לימוד חדשניות , הוכשרו מורים ומדריכים, נרכש ציוד מתאים ליישום התכניות , וגוייסו מנחים. במחצית השנייה של 1994- תכנית המחשוב החלה לפעול כאשר יישומה נעשה ברמה ארצית , מחוזית ומוסדית. -
פריצתה המסחרית של רשת האינטרנט
פריצתה של רשת האינטרנט העמידה בפני קובעי המדיניות צורך בחשיבה מחודשת והיערכות בתחומים רבים ביניהם בחינוך. חברי ועדת הכלכלה אלי גולדשמידט ודן תיכון יזמו את הקמתה של ועדת משנה מיוחדת לצורך תכנון והיערכות לעידן המידע. כך הוקמה "ועדת משנה לתקשוב ומידע בשיתוף הועדה הלאומית לפיתוח תשתיות מידע ותקשוב" בראשות מיכאל איתן. מסקנות הועדה נגעו להיערכותם של גופים ציבוריים , עסקיים ומוסדות ממשלתיים בישראל לקראת שנות האלפיים בתחום הטכנולוגיה והמידע. -
התקשוב שלב ב'
בשנת 1997 מונתה במשרד החינוך , ועדה לבחינת תכנית התקשוב הלאומית בחינוך . בעקבות מסקנותיה הוגש דו"ח שהיווה את תכנית התקשוב שלב ב' ,'. התכנית אושרה על ידי הממשלה בעקבות האישור חודש הסכם המימון המשותף ל-5 שנים נוספות. -
הועדה בראשות ד"ר עוזי מלמד-הטמעת למידה מרחוק
בשנת 2000 פורסם דו"ח נוסף על ידי ה"ועדה להגדרת מדיניות התקשוב במערכת החינוך בישראל" בראשות ד"ר עוזי מלמד, הועדה בחנה את יישום התכניות הקודמות תוך מטרה לכוון את מערכת החינוך לקראת העידן הדיגיטלי. התכנית כללה כ-90 המלצות שיש לאמץ על מנת להשיג את יעדי החינוך בסיוע הטכנולוגיה . בעקבות הדו"ח נוספו לתכנית התקשוב הלאומית יעדים כמו הטמעת למידה מרחוק ופיתוח אתרים בית ספריים. -
תוכנית התקשוב שלב ג'
תכנית התקשוב התמקדה בפיתוח ובהפעלת מודלים של חדשנות לשימוש בטכנולוגיות מידע ותקשורת בחינוך. התכנית כללה בדיקה ויישום של שלבים א' ' וב'. פורטו בה יוזמות תקשוב ויעדים שהושגו בהטמעה , פיתוח תשתיות , הדרכה, ,פיתוח מודלים של תקשוב. התכנית התמקדה בבניית תהליכי הטמעה ליישום מטרות שהותוו בתוכניות קודמות.(מנהל מדע וטכנולוגיה ספט' 2003) -
"ועדת דברת " בראשות מר שלמה דברת
בהמלצות הועדה נכללה קריאה לקדם את השימוש בטכנולוגיות מידע במערכת החינוך ככלי לניהול משמעת והישגי תלמידים, וככלי לשיפור כישורי התלמידים ובהם מיומנויות שימוש בטכנולוגיות מידע ותקשוב.)שלמה דברת 2005. התכנית הלאומית לחינוך כח המשימה הלאומי לקידום החינוך בישראל) -
תכנית שלב ד'
תכנית זו הציגה את התקשוב כמנוף לחדשנות חינוכית . הפיכת ההוראה לסביבה מתוקשבת ;הרחבת והעמקת השימוש המושכל בטכנולוגיות המידע והתקשורת בהוראה ולמידה ; התייחסות להתפשטות התקשוב בחברה ובקרב התלמידים; מענה לנוער בעלי צרכים מיוחדים ; שילוב דו-סטרי בין בי"ה"ס לקהילה ומניעת פער דיגיטאלי.(תוכנית אסטרטגית לתקשוב מערכת החינוך שלב ד' (2005) -
תכנית הערכות של משרד החינוך ליעדי המאה ה-21
מנכ"ל משרד החינוך הגיש תכנית היערכות ליעדי המאה ה-21. נושא הטמעת התקשוב הופיע כאחת ממטרות העל . היעד שהוצג היה תקשוב מלא של מערכת החינוך בתוך שנתיים, תוך אספקת תשתיות הדרכה והערכה של התהליך , חומרי למידה דיגיטאליים לתלמידים וחומרי הוראה למורים. -
הטמעת התקשוב
במחצית שנת 2010 אושר תקציב של 200 מיליון ש"ח לשנה הראשונה, והוחלט להתחיל בהטמעתה ביישובי הפריפריה בצפון ובדרום.
