French Revolution

By French Revolution123

  • אסיפת המעמדות

    גוף מייעץ ומחוקק של המשטר הישן המלוכני בצרפת, המורכב מבני כל המעמדות הצרפתיים, שנועד להביע בפני המלך את רחשי ליבו של העם. אספת המעמדות כונסה ופוזרה על ידי המלך. לאספה לא היה כוח משל עצמה, והיא שימשה אך ורק גוף מייעץ. באסיפת המעמדות לכל מעמד היה קול אחד בלי קשר לגודלו היחס באוכלוסיה, לכן המעמד השלישי שהיה המעמד הגדול ביותר, לא השפיע כי האצולה והכמורה שיתפו פעולה נגדו והתוצאות היו שניים נגד אחד.

  • האסיפה הלאומית

    נציגי המעמד השלישי הבינו שאין להם סיכוי להשפיע באסיפת המעמדות וגם כי רק הם מסוגלים לפעול במשותף. בשל כך, הם הקימו את האספה הלאומית של צרפת. האספה הלאומית הייתה גוף המעבר בין אספת המעמדות לאספה המכוננת הלאומית. היא סימלה את תחילתו של עידן חדש. אסיפה זו ייצגה את דעות כל המעמדות ולא רק את הדעות של המעמדות הגבוהים. באסיפה זו נספרו הקולות ללא קשר למעמדם וכך קיבלה דעתם של בני המעמד השלישי ייצוג הולם. אסיפת המעמדות הפכה לאסיפה הלאומית וקם גוף אחד של נציגי הציבור. זה היה המעשה המהפכני הראשון.

  • הפריצה לבסטיליה

    המונים חמושים החלו לצעוד לעבר הבסטיליה, מבצר גבוה במרכז העיר עם מחסני נשק ששימש בעיקר לבית כלא. הבסטיליה סימלה בעיני הציבור את הדיכוי. ההמונים התקהלו ליד הבניין ודרשו ממפקד הכלא שיאפשר להם להיכנס ולקחת את כל הנשק מהמקום. המפקד ניסה לנהל איתם משא ומתן אך בשל אי הבנה נורו מהמבצר אל ההמון כמה יריות. בעקבות כך, ההמון הזועם הסתער על המבצר והרג את מפקד הכלא, חיילים שהיו בתוכו ואת ראש עיירית פריז. יום זה הוא סמל חשוב למהפכה והוא נחשב יום החג הלאומי של צרפת עד ימינו.

  • הצו לביטול הפאודליזם:

    בזמן שהתחוללו מהומות ומרידות, חוקקה האסיפת האלומים חוקים שנועדו לחזק את המשטר החדש. קבוצת החלטות חשובה במיוחד התקבלה כאשר מספר אצילים נאמו לפני האסיפה הלאומית וויתרו מרצונם על כל זכויות היתר הפאודליות שלהם כדוגמת הזכות לשפוט בעצמם את האיכרים. בשל כך, הכריזה האסיפת הלאומית על הצו לביטול הפאודליזם. בצו זו בוטלו כל המיסים והחובות של האיכרים לאדוניהם. צו זה היה אחד הצווים הראשונים במהפכה הצרפתית.

  • הצהרת זכויות האדם והאזרח

    הצהרת זכויות האדם והאזרח שפירסמה האסיפת הלאומית קובעת שכל בני האדם נולדו שווים וחופשיים. והזכויות הטבעיות של האדם: הזכות לחיים, הזכות לחירות והזכות לקניין אינן ניתנות לביטול. מרגע פרסום ההצהרה. תושבי צרפת לא היו עוד נתינים של המלך אלא אזרחים. ההצהרה הייתה ל"אני מאמין" של המהפכנים. ההצהרה, נחשבת לאחד ממסמכי היסוד של החברה הדמוקרטית המודרנית.

  • צעדת הנשים

    שש מאות נשים, רבות מהן חמושות,צעדו מפריז עד ורסאי, מרחק של כשלושים קילומטרים כדי לנסות ולהשפיע על המלך לאשר את חוקי האסיפה. המלך, לואי השישה עשר הבטיח לטפל באספקת הלחם לפריז אך המוני הנשים לא הסתפקו בכך והן פרצו לחצר הארמון ודרשו שהמלך ומשפחתו יתלוו אליהן לפריז ושם המלך יהיה מוגן מעמו. המלך נכנע ללחץ ועלה לכרכרה עם אשתו ובנו יורש העצר ועשה את דרכו לפריז כשהוא מלווה בהמון המריע. לאחר שהתמקם בארמון החדש, טולרי החליטה גם האסיפה הלאומית לעבור לשם ואף שינתה את שמה ל"אסיפה מכוננת".

  • חוקת 1791

    חוקת 1791 קבעה כי השלטון בצרפת הוא מלוכה ושלטונו של המלך עובר בירושה, אך המלך מולך על פי החוק. החוקה הגדירה את הפרדת הרשויות במדינה: האסיפה הלאומית היא הרשות המוחקקת ולמלך הרשות המבצעת יש זכות לעכב את ביצוע החוקים אך הוא כפוף לאסיפה הלאומית.

  • צרפת מכריזה מלחמה נגד אוסטריה

    שליטי פרוסיה ואוסטריה הבינו שהם בסכנה אם רעיונות המהפכה יתפשטו אל ארצותיהן ולכן איימו כי יפעלו בכל הדרכים כדי לסייע למלך צרפת והכינו לשם כך את צבאותיהם. הצרפתים היו מוכנים להגן על המהפכה בחירוף נפש וראו בהצהרות הלוו כוונת לפריצת מלחמה ובעקבות כך החלה המלחמה.

  • המלך לואי השישה עשר מוצא להורג

    בעקבות המלמחה, גדלה האי יציבות שאפיינה את צרפת. בפריז הקומה עייריה מהפכנית קיצונית חדשה שכונתה קומנה. תושביה הסתערו על ארמון טולרי ואסרו את בני משפחה המלוכה. בנוסף הם ביטלו את חוקת 1791 וייסדו מוסד מחוקק חדש: קונוונט. הקונוונט העמיד את לואי השישה עשר למשפט בגלל בגידה לאחר שהתברר שהוא המשיך לקיים קשרים עם אויבי המהפכה. במשפט החליט הקונוונט פה אחד כי המלך אשם וכמה ימים אחר כך המלך הוצא להורג בגליונטה.

  • שלטון הטרור של רובספייר

    לאחר שצרפת הכריזה מלחמה גם על ספרד ואנגליה מצבה היה גרוע בכל החזיתות. בנוסף למלחמה החומר גם המצב הכלכלי. במצב זה גובשה הנהגה מצומצמת ברשאות רובספייר. הקונוונט נתן סמכויות רבות להנהגה זו שנקראה "הוועדה לשלום הציבור". הוועדה הייתה אחראית לדיכוי מתנגדי המהפכה, להשגת אחדות בעם ולסדר במדינה. הוועדה נקטה באמצעים מגוונים שהבולט מבינהם הוא הטרור. רובספייר סבר כי טרור הכרחי להשגת מטרות המהפכה. במשך כשנה נרצחו כארבעים אלף איש ומאות אלפים אחרים נעצרו. רוב קורבנות הטרור היו דווקא בני המעמד השלישי.

  • מהפכת תרימדור

    הטרור פגע גם במנהיגי המהפכה. חבריו של רובספייר בוועדה לשלום הציבור הרגישו שהם הבאים בתור שיוצאו להורג והפיצו האשמה שרובספייר מורד ברפובליקה. רובספייר וקבוצה מתומכיו הובלו אל הגליונטה. כמה חודשים לאחר מקרה זה הופסק הטרור.