-
לידתו של נפוליואון
נפוליאון בופרטה נוולד בצרפת 1769 אוגוסט החמש עשרה
באז'קסיו שבקורסיקה -
Period: to
אצילתו של משפחת בופרטאה
באצולה איטלקית. אב המשפחה, קרלו בואונפרטה, הסתגל היטב לשלטון הצרפתי החדש ואף מונה לנציג קורסיקה בחצרו של לואי השישה עשר, אך מנגד רושש את הון משפחתו בכשלונות עסקיים ומשפטיים. במחקר שערך הוכיח קירבה לאצולה טוסקנית, ומשפחת בואונפרטה הוכרה רשמית כאצילה ב-1771 -
Period: to
לימודתב של של נפוליאון
ב-30 באוקטובר 1784 החל נפוליאון את לימודיו באקול מיליטר, מוסד הדגל של הצבא הצרפתי. הלימודים במוסד היוקרתי עמדו בניגוד מוחלט ללימודים בבריאן, ועל פי עדותו של נפוליאון מסנט הלנה "התייחסו אלינו כאל קצינים עשירים. יותר טוב משרובינו קיבלנו בהמשך החיים".[7][8] למרות המותרות שמהן נהנה, נפוליאון טעם שם לראשונה מחיי החייל בתס"חים, באימוני ירי ובאימונים אחרים ששובצו בין השיעורים. אף על פי שהיחס בינו לבין התלמידים נשאר עוין, הוא לראשונה הכיר חבר טוב, אלכסנדר דה מזי, ושניהם שירתו באותו גדוד לאחר הלימודים. -
תחילת הקריירה הצבאית
עם סיום לימודיו גויס נפוליאון לרגימנט התותחנים של לה פֵר[12] כקצין בדרגת סגן-משנה, וב-3 בנובמבר הצטרף לחיל המצב בואלנס, דרום שם עבר עשרה שבועות של הכשרה בסיסית. בינואר 1786 סיים את הכשרתו ובאוגוסט נשלח הרגימנט לדכא הפגנה בליון. משדוכאה ההפגנה קיבל נפוליאון אישור לצאת לחופשה והוא שם פעמיו לקורסיקה מולדתו. -
הועלה לדרגת סגן
באוגוסט 1788 הועלה לדרגת סגן ונבחר בשל כשרונו לפקד על פלוגת ניסויים שחקרה דרכים לירות פצצות מרגמה מתותח רגיל, והיה לסגן היחיד שזכה להשתתף בוועד של גדוד תותחנים כלשהו. -
נפולאון כובש את המזרח התיכון
הטילה הממשלה הצרפתית הנבחרת על נפוליאון לכבוש את מצרים מידי הבריטים
נפוליאון כבש עד מהרה את קהיר וסביבותיה, אך נותק מצרפת בעקבות השמדת הצי הצרפתי על ידי האדמירל הבריטי הורציו נלסון בקרב אבוקיר. נפוליאון ביסס את שלטונו במצרים והחל לנוע לאורך חוף הים התיכון בכיוון
ארץ ישראל. -
עלייתו לשלטון
למרות כישלונותיו האחרונים במזרח-התיכון לא נתפס המסע ככישלון, ולאחר שחזר לפריז ב-1799 מונה נפוליאון למפקד הצבא. זמן קצר אחר-כך יזם את הפיכת 18 בברימר שהעלתה אותו לשלטון יחיד. היה זה סיום התקופה הקצרה בה הייתה צרפת דמוקרטיה לאחר המהפכה -
Period: to
תקופת שלטונו של נפוליאון
נפוליאון כיהן כשליט צרפת במהלך השנים 1799 עד 1814, ובמשך כ-100 ימים בשנת 1815. בשיאו, הוביל את צרפת לכיבוש רוב מערב ומרכז אירופה. היה מהדמויות החשובות ביותר שעיצבו את תחילת המאה ה-19. -
חידוש המלחמה
בשנת 1803 הכריזה בריטניה בשנית מלחמה על שלטונו של נפוליאון
ב-21 באוקטובר 1805 הובס הצי של נפוליאון ביחד עם הצי הספרדי על ידי הצי הבריטי בקרב טרפלגר. כישלון זה הנציח את שליטתה הימית המוחלטת של בריטניה שנמשכה עד מלחמת העולם הראשונה -
הכתיר נפוליאון את עצמו כקיסר צרפת בברכת האפיפיור
כאשר במהלך הטקס הקפיד נפוליאון להניח את הכתר על ראשו בעצמו, כדי שלא ליצור מראית-עין של כפיפות לאפיפיור. ז'וזפין הוכתרה אז כאשת הקיסר. חצי שנה מאוחר יותר הוכתר נפוליאון במילאנו גם כמלך איטליה. -
נפוליאון ביבשת אירופה
ניצח נפוליאון את צבאות אוסטריה ורוסיה בקרב אוסטרליץ. -
כיבוש פולין
באוקטובר 1806 הוא ניצח את צבאות פרוסיה בקרבות יינה (Jena) ואאוארשטט (Auerstedt). בהמשך כבש את פולין, וכונן שם "נסיכות-בובה" הנתונה להשפעתו. באותה עת נמנע נפוליאון מלפלוש לרוסיה, ותחת זאת חתם על חוזה טילזיט שביסס את הברית עם הצאר אלכסנדר הראשון שחילקה את אירופה ביניהם. -
דעיכה וגלות ראשונה
התקבצו צבאות רוסיה, פרוסיה ואוסטריה להלחם בחיילי נפוליאון בקרב לייפציג, "קרב האומות". בקרב זה נחלו הצרפתים כישלון מוחלט, ובמקביל נחלו חיילי נפוליאון תבוסות גם באיטליה ובספרד. -
התאחדו בעלות-הברית
התאחדו בעלות-הברית (בריטניה, רוסיה, פרוסיה ואוסטריה) נגד נפוליאון ופלשו לצרפת. ב-31 במרץ הם הצליחו לכבוש את פריז, והסנאט החליט להדיח את נפוליאון מתפקידו כקיסר -
Period: to
שלטון מאה הימים שלו
בסוף פברואר 1815, אחרי גלות קצרה באי אלבה, נמלט נפוליאון מהאי ונחת בחופי פרובאנס ב-1 במרץ 1815. כוחות הצבא שנשלחו כדי לעצור אותו קיבלו אותו כמנהיגם. הוא החל לצעוד לעבר פריז כאשר לאורך המסע מצטרפים לשורותיו חיילים ומתנדבים רבים מקרב העם. הוא הגיע לפריז ב-20 במרץ 1815 עם צבא סדיר של 140,000 חיילים וכ-200,000 מתנדבים. לואי ה-18 נמלט מפריז עם הגיע כוחות נפוליאון שחזר להיות השליט בפועל.
המעצמות הזרות לא קיבלו את חזרתו לשלטון. הקרב הסופי התחולל ב-18 ביוני בווטרלו שבמרכז בלגיה של ימינו, בין הצבא הצרפת
