התפתחות מדיניות התקשוב בישראל גישות פדגוגיות -קרן גבאי

יוזמות ראשונות

Jul 1, 1969

התפתחות מדיניות המחשוב בחינוך התפתחות מדיניות המחשוב בחינוך</a>יוזמה ראשונה ד"ר עזרא בן כוכב הציע להתחיל בהכשרת מורים למקצועות "הוראת המחשב "
יוזמה שניה פרופ' א. גינצבורג ,הציע תוכנית מפורטת ללימוד מדעי המחשב בתיכוניים הטכנולוגיים .
שניהם הציעו לכלול לימודי מחשב בתוכנית הלימודים של בתי הספר התיכון.
גינצבורג גיבש מדינות לגבי לימוד מחשבים כמקצוע .
הציע שתי מגמות : הוראת מקצוע המשב ועיבוד נתונים אוטומטי
ההחלטה על הקמת מגמת ענ"א נבעה מצורך חיוני לאומי והן של החינוך המקצועי .
מתוך : א. פלד, ז' פלד (1999) התפתחות מדיניות המחשוב בחינוך.

שלבראשון - שלב הגישוש

Period: Jul 3, 1969 to Jul 3, 1978

הוראת המחשב בבתי ספר מקצועיים בשני מסלולים

Jan 1, 1971

התפתחות מדיניות המחשוב בחינוךדני מלין ז"ל הגיש בעקבות לימודי הדוקטורט הגיש הצעה ללימוד המחשב בבתי הספר המקצועיים בשני מסלולים .מסלול אחד : הוראת המחשב בכל מגמות המקצועיות כחלק בלתי נפרד מהלימודים הכלליים. הוראת מקצוע המחשב במגמות מקצועיות למחשבים , המטרה להכשיר כח אדם מקצועי העונה לדרישות השוק הצפויות .מתוך : א. פלד, ז' פלד (1999) התפתחות מדיניות המחשוב בחינוך. ' >התפתחות מדיניות המחשוב בישראל</a>דני מלין ז"ל הגיש בעקבות לימודי הדוקטורט הגיש הצעה ללימוד המחשב בבתי הספר המקצועיים בשני מסלולים .
מסלול אחד : הוראת המחשב בכל מגמות המקצועיות כחלק בלתי נפרד מהלימודים הכלליים. הוראת מקצוע המחשב במגמות מקצועיות למחשבים , המטרה להכשיר כח אדם מקצועי העונה לדרישות השוק הצפויות .
מתוך : א. פלד, ז' פלד (1999) התפתחות מדיניות המחשוב בחינוך.

הטמעת מערכת תוא"ם של מט"ח

Mar 5, 1971

התפתחות מדיניות המחשוב בחינוךוקם בישראל המרכז לטכנולוגיה חינוכית (מט"ח) ביחד עם האוניברסיטה הפתוחה והטלויזיה הלימודית. בסיוע קרן "יד נדיב"
מט"ח פתחו והטמיעו את מערכת תוא"ם: תרגול ואבחון באמצעות מחשב .
חשוב לציין כי השיטה החלה להתפתח בסוף שנות ה- 60 ומצאה חיזוק בתאוריה של סקינר אך יצאה לאור בשנת 1971.
מתוך : א. פלד, ז' פלד (1999) התפתחות מדיניות המחשוב בחינוך.

יישום התוכנית

Jul 1, 1972

התפתחות מדיניות המחשוב בחינוךמשרד החינוך שילב הוראת המחשב בחינוך
ב- 41 כיתות ופעל להכשרת כוחות הוראה בנושא.
מתוך : א. פלד, ז' פלד (1999) התפתחות מדיניות המחשוב בחינוך.

הרחבת הוראת המחשב

Jun 1, 1974

התפתחות מדיניות המחשוב בחינוךמשרד החינוך החליט לשלב את הוראת המחשב גם בבתי הספר התיכוניים עיוניים בהיקף של 3 שעות לימוד תאורטי ושעה נוספת מעבדה .
מתוך : א. פלד, ז' פלד (1999) התפתחות מדיניות המחשוב בחינוך.

גיבוש שני מסלולי הוראת המחשב

Jan 1, 1976

התפתחות מדיניות המחשוב בחינוךהתגבשה התוכנית ופעלה בבתי הספר .
מסלול ראשון - התמקד בלימודי המחשב .
מסלול שני – לימוד בסיוע מחשב – נתמך ע"י הניסיון שהצטבר באותה תקופה בארצות הברית .
מתוך : א. פלד, ז' פלד (1999) התפתחות מדיניות המחשוב בחינוך

שלב שני- מיסוד הטיפול בנושא המחשב בחינוך

Period: Jun 1, 1978 to Jun 1, 1985

דרבון תוכנית תוא"ם של מט"ח

Jan 1, 1979

התפתחות מדיניות המחשוב בחינוך פעולות המרכז לטכנולוגיה חינוכית , הזינו ודרבנו את התפתחותה של התפיסה הפדגוגית בקשר להפעלת מחשבים בחינוך בישראל. מט"ח פתחו והפעילו מערכת תרגול ואימון שהותאמו לצרכים של מעכת החינוך הישראלית.
תואם – בנויה על לימוד הדרגתי מהקל לקשה
למידה יחידנית בה כל תלמיד יוכל לתרגל ולשפר את הישגיו , בודקת באופן אובייקטיבי את רמת תפקוד התלמיד ומתעלמת מדעת המורה. הפעלת תואם לוותה במערך תמיכה כולל: הערכה, עזרה למורים, הכשרה , תיקוני חומרה הנחיה והתקנה . התמקדה גם בדרום ובצפון הארץ.
מתוך: א. פלד,ז. פלד 1999

תוכנית פעולה בתחום המחשבים במערכת החינוך

Jan 1, 1982

שלושה עשורים של תוכניות תקשוב לאומיות במערכת החינוך הישראלית. מס"ענכתבה על ידי הועדה למחשבים במערכת החינוך בראשותו של מנכ"ל משרד החינוך (א' שמואלי)
המליצה על תכנים שיילמדו בתחום הכרת המחשב, הכשרת מורים, הוראת מדעי המחשב, רכישת לומדות – תרגול ואימון לימודי בעזרת מחשב, ליווי במחקר והערכה.
הגדירה 4 מטרות:1. הקניית ידע ומיומנויות חיוניים לתרבות האזרח, הבנה של מהות המחשב , יכולתו ומגבלותיו, השפעות חברתיות.2. הכנת בני נוער להרגלי עבודה ולחיים בעולם משתנה 3. הכנת בני נוער לשלבים מתקדמים יותר בלימודיהם במערכת החינוך .4. צמצום הפערים בין שכבות האוכלוסייה השונות

פרויקט מחשוב יישוב- מחיש

Jan 1, 1984

התפתחות מדיניות המחשוב בחינוךתפיסה שלפיה המחשב אינו כלי המיועד לתרגול ולאבחון בלבד.
מחי"ש פיתח סביבה לימודית אחרת וחולל שינויים מהותיים בכל מערכות הפועלות בבתי הספר.
מטרות הפרוייקט:
1. לחולל בבתי הספר " תרבות מחשב"
2. לאפשר סביבה אקולוגית תומכת למצמיחה "תרבות מחשוב בביה"ס.
3. לחולל שינויים וחידושים בלמידה ובהוראה , תוך שימוש בסביבות הממוחשבות כמנוף לשינוי .
פרוייקט מחי"ש לווה בצוות הערכה ונמשך כ- 4 שנים .
מתוך : א. פלד, ז' פלד (1999) התפתחות מדיניות המחשוב בחינוך.

שלב שלישי - פיתוח וגיבוש תכניות למחשוב במערכת החינוך

Period: Jan 1, 1986 to Jan 1, 1994

הרחבת תהליך התקשוב

Nov 1, 1990

התפתחות מדיניות המחשוב בחינוך "הוועדה העליונה לחינוך מדעי וטכנולוגי" מונתה על ידי שר החינוך מר זבולון המר. ועמד בראשה פרופ' חיים הררי שהיה נשיא מכון ויצמן הועדה היתה צריכה לבחון את מצב החינוך המדעי טכנולוגי בישראל ולהגיש המלצות לשינויים נדרשים . ועדת הררי המליצה על הרחבת תהליך התקשוב לכלל מערכת החינוך . המליצה על מח"ר 98
מתוך : א. פלד, ז' פלד (1999) התפתחות מדיניות המחשוב בחינוך.

דוח מח"ר 98

Aug 1, 1992

שלושה עשורים של תוכניות תקשוב לאומיות במערכת החינוך הישראלית הוגש דו"ח "מחר 98" (ברייטברד, 2003). והחלק שעסק במחשוב נכתב ע"י ד"ר אלעד פלד . דו"ח הועדה ציינה כי היא רואה במחשב "כלי רב חשיבות בהוראת המקצועות בכל רמות הגיל" והמליצה לפתוח "במבצע רחב היקף להחדרת השימוש במחשבים לכל מוסדות החינוך, בכל הרמות והמקצועות". לועדה היו השפעות מרחיקות לכת על שינוי התפיסה החינוכית והמעשית בכל הנוגע להקצאת תקציבים להכשרה ולמחשוב מערכת החינוך. התוכנית סיפקה מסגרת כספית, ארגונית ופדגוגית לשלוב המחשוב בבתי הספר.
מתוך : אלגזי, צ' קלמן. י (2011) שלושה עשורים של תוכניות תקשוב

תכנית המחשוב

Jan 1, 1993

התפתחות מדיניות המחשוב בחינוךביוזמת שרת החינוך שלומית אלוני ומנכ"ל משרד החינוך שמשון שושני
התפיסה הפדגוגית: 1.היבט קונסטרוקטיביסטי – הלמידה תהליךל של בנייה שכלית ,מבוססת על פעילות והתנסות של התלמיד. 2. היבט חברתי – למידה יחידנית ולמידה שיתופית 3. היבט אירגוני- חברתי של הכיתה , בניית הנעה ללמידה בקרב התלמידים החלשים והחזקים מטרות תכנית התקשוב :1. לעצב סביבה לימודית חדשה.2. לסייע לביה"ס להשתלב בתרבות עידן המידע.3.לייעל , לשפר ולחדש את תהליכי ההוראה והלמידה הכשרת לומד עצמאי ומורה למתכנן ולמנחה. 4. קידום מעמד המורה.

שלב רביעי - הכנת מסגרות להגשמת מדיניות תקשוב מקפת

Period: Jan 5, 1994 to Jul 5, 1996

יישום תוכנית המחשוב

Jun 1, 1994

שלושה עשורים של תוכניות לאומיות במערכת החינוך הישראליתיישום התוכנית מומן על ידי הסכם לחמש שנים בין מפעל הפיס, הרשויות המקומיות ומשרד החינוך. לצורך הטמעת תוכנית התקשוב, תוכננו סביבות לימוד חדשניות, הוכשרו מורים ומדריכים, נרכש ציוד מתאים וגויסו מנחים.
מתוך : אלגזי, צ' קלמן. י (2011) שלושה עשורים של תוכניות תקשוב לאומית במערכת החינוך הישראלית . מס"ע .

תכנית המחשוב שלב א'

Jan 1, 1996

התפתחות מדיניות המחשוב בחינוךבעקבות פריצת האינטרנט, שמה דגש על ההיבט הקונסטרוקטיביסטי, החברתי, והארגוני בתכנית המחשוב .
תחילת תהליך התקשוב .
מתוך : א. פלד, ז' פלד (1999) התפתחות מדיניות המחשוב בחינוך.

תכנית המחשוב שלב ב'

Jul 5, 1998

שלושה עשורים שלתוכניות תקשוב לאומיות במערכת החינוך הישראלית המשך שלב א', השקעה בתשתיות הצטיידות והטמעה הפדגוגיה על פי עקרונות תכנית המחשוב . מתוך : אלגזי, צ' קלמן. י (2011) שלושה עשורים של תוכניות תקשוב לאומית במערכת החינוך הישראלית . מס"ע .

שלב ג' הטמעת למידה מרחוק ופיתוח אתרים בית ספריים

Jan 1, 2000

שלושה עשורים של תוכניות תקשוב לאומיות במערכת החינוך הישראלית פורסם דוח נוסף על ידי "הועדה להגדרת מדיניות התקשוב במערכת החינוך בישראל" בראשות ד"ר עוזי מלמד – היא הצביעה על שלוש מטרות מרכזיות של החינוך: אדם אוטונומי, אדם מוסרי, אדם בלע שיוך ומחויבות חברתית – הטכנולוגיה הוגדרה כמשפיעה ומסייעת בהשגת יעדים חינוכיים וחברתיים. בעקבות דו"ח זה נוספו לתוכנית התקשוב הלאומית יעדים כמו הטמעת למידה מרחוק ופיתוח אתרים בית ספריים.
מתוך : אלגזי, צ' קלמן. י (2011) שלושה עשורים של תוכניות תקשוב לאומית במערכת החינוך הישראלית . מס"ע .

ועדת דברת

Jan 5, 2005

שלושה עשורים של תוכניות תקשוב לאומיות במערכת החינוך הישראליתהועדה המליצה על קידום השימוש בטכנולוגיות מידע במערכת החינוך ככלי לניהול נתוני משמעת והישגי תלמידים, וככלי לשיפור כישורי הלומדים ובהם מיומנויות שימוש בטכנולוגיית מידע ותקשוב.
מתוך : אלגזי, צ' קלמן. י (2011) שלושה עשורים של תוכניות תקשוב לאומית במערכת החינוך הישראלית . מס"ע .

תוכנית התקשוב שלב ד'

Jun 5, 2005

תוכנית התקשוב שלב ד פרסם משרד החינוך את תוכנית התקשוב שלב ד', התפקיד התקשוב על פי תוכנית זו "שינוי מרכז הכובד מן המורה המלמד אל התלמיד הלומד". התקשוב כמנוף לחדשנות חינוכית. הפיכת המורה המסורתי למורה מקוון תוך שינוי סביבת ההוראה לסביבה מתוקשבת- הרחבת והעמקת השימוש המושכל בטכנולוגיות המידע והתקשורת בהוראה ובלמידה. התייחסות להתפשטות התקשוב בחברה ובקרב התלמידים, מענה לנוער בעל צרכים מיוחדים, שילוב דו סטרי בין ביה"ס לקהילה ומניעת פער דיגטלי (המנהל למדע וטכנולוגיה 2005)

תכנית "סיסמה לכל תלמיד"

Jan 5, 2006

שלושה עשורים של תוכניות תקשוב לאומיות במערכת החינוך הישראלית שלושה עשורים של תוכניות תקשוב לאומיות במערכת החינוך הישראלית התכנית נוסדה על ידי גופים עסקיים ומן המגזר השלישי ובשיתוף המשרד. התכנית מופעלת במספר מצומצם של יישובים בפריפריה ומתוכננת בתקופה של כחמש שנים להגיע לכ-100,000 משתמשים. על פי התכנית התלמידים והמורים מוכשרים לעבודה בסביבה מתוקשבת ומקבלים סיסמאות אישיות שמאפשרות להם לתקשר ביניהם באמצעות המרשתת. בדרך זו, משתתפים מורים, תלמידים והורים, בין השאר, בפורומים בנושאים שונים ועוקבים אחר שיעורי הבית והעבודות שהתלמידים צריכים להגיש. המשרד פועל להגדיר את צרכי התוכן והפעילויות הפדגוגיות במסגרת התכנית ולספק אותם

תכנית מחשב נייד לכל מורה

Aug 1, 2007

שלושה עשוריםם של תוכניות תקשוב לאומיות במערכת החינוך הישראליתתכנית שמופעלת במשותף על ידי משרד החינוך, עמותת "קרן אתנה" והסתדרות המורים. התכנית הושקה ביזמת העמותה, והיא מופעלת במימון משרד החינוך, רשויות מקומיות ותורמים.
מתוך : אלגזי, צ' קלמן. י (2011) שלושה עשורים של תוכניות תקשוב לאומית במערכת החינוך הישראלית . מס"ע .

פרויקט פיתוח המחשוב בנגב

Sep 5, 2008

שלושה עשורים של תוכניות תקשוב לאומיות במערכת החינוך הישראלית הממשלה החליטה ליישם במסגרת תכנית לפיתוח הנגב פרויקט להקמת גנים מדעיים ו"כיתות חכמות" בנגב. בעקבות זאת הפעיל משרד החינוך תכנית לציוד כיתות הלימוד בבתי הספר שהשתתפו בפרויקט באמצעים מתוקשבים (כמו מחשבים ניידים ומחשבים נייחים, מקרנים וחיבור למרשתת).
מתוך : אלגזי, צ' קלמן. י (2011) שלושה עשורים של תוכניות תקשוב לאומית במערכת החינוך הישראלית . מס"ע .

יעדי המאה ה- 21

Jan 5, 2010

התאמת מערכת חינוך למאה ה- 21הגיש מנכ"ל משרד החינוך לשר החינוך תוכנית היערכות של משרד החינוך ליעדי המאה ה- 21: היעד שהוצג היה תקשוב מלא של מערכת החינוך בתוך שנתיים. קידום ופיתוח של תהליכי הוראה במישורים שונים: (א) הכשרת המורים והתלמידים בתחום התקשוב (ב) לאפשר את נגישותם של המורים והתלמידים לתכנים לימודיים דיגיטליים. (ג) ציוד בתי הספר באמצעי תקשוב - מחשבים לשירות התלמידים והמורים. (ד) ביצוע פעולות בקרה והערכה לגבי היישום.ביצוע פעולות אלו במטרה לסייע הן למורים הן לתלמידים לנצל את היתרונות הגלומים בהתפתחות הטכנולוגית בתחום הת