-
ב-6 באפריל 1967
היתה תקרית אווירית בין ישראל לסוריה, ובמהלכה הופלו שישה מטוסי "מיג" סוריים. סוריה התלוננה בפני מצרים בעלת בריתה על שלא חשה לעזרתה, בפרט נוכח חוזה ההגנה ביניהן מנובמבר 1966, ומצרים הודיעה כי לא תסבול פעולה ישראלית נוספת נגד סוריה. הצבא המצרי הועמד בכוננות למלחמה, וריכוזים עצומים של טנקים ויחידות חיל רגלים הוצבו בסיני בקרבת הגבול עם ישראל. הסובייטים, בעלי בריתה של מצרים, עודדו אותה בהכנות אלה. הצהרות שהשמיעו מנהיגים ישראלים באמצע חודש מאי פורשו על-ידי הרוסים והערבים כאיומים על סוריה. מצרים דרשה את -
Period: to
ב-21 וב-22 במאי
הטיל נשיא מצרים גמאל עבד אל-נאצר סגר על מפרץ עקבה, על-ידי סגירת מצרי טיראן לכל תנועת ספנות לאילת וממנה; האזור היה פתוח לשיט ישראלי בפיקוח כוח החירום של האו"ם מאז 1957, וישראל הצהירה שוב ושוב כי תראה בסגר כזה קאזוס-בלי – עילה למלחמה. ארצות-הברית ומדינות נוספות הכריזו כי מצרי טיראן הם נתיב מים בין-לאומי, ועליהם להישאר פתוחים למעבר חופשי ובטוח של כל האוניות המפליגות בתום לב, אולם לא נקטו צעדים מעשיים בעניין. מצרים הצהירה כי כל ניסיון לפרוץ את הסגר יתפרש על-ידה כפעולת מלחמה. -
ב-30 במאי
נאצר, בהתגרות מכוונת, הזמין את ישראל לצאת למלחמה, בהצהירו שמצרים חזקה דיה לנצח בה, והשמיע איומים בדבר השמדת ישראל. מנהיגי מדינות ערב אחרים השמיעו אף הם נאומים מלחמתיים. חוזים דומים לחוזה ההגנה עם הסורים נחתמו על-ידי מצרים עם ירדן ועם עירק ב-4 ביוני. כמו כן הוגברה אספקת הנשק הסובייטי למדינות ערב. -
ב-5 ביוני
, בשעות הבוקר המוקדמות, פרצה המלחמה. ישראל הלמה בחיל האוויר המצרי: מטוסי חיל האוויר תקפו את כל שדות התעופה הצבאיים במצרים ובסיני, ולמעשה הוציאו את חיל האוויר המצרי מכלל פעולה בהשמידם מאות מטוסים על הקרקע. באותו בוקר החלו כוחות ירדניים בהפגזות ובהתקפות אוויריות אל מעבר לקו שביתת הנשק עם ישראל. ישראל הזהירה את המלך חוסיין שיישאר מחוץ למעגל הלחימה, אך הוא לא שעה לאזהרה, והצבא הירדני תקף וכבש את מטה האו"ם (לשעבר ארמון הנציב העליון הבריטי) מדרום לירושלים. חיל האוויר הישראלי נקט פעולה גם נגד חיל האווי -
Period: to
בלילה שבין 5 ל-6 ביוני
בו בזמן התקדם צה"ל לתוך חצי האי סיני, לעבר רפיח ואל-עריש בצפון, אבו-עגיילה וביר-גפגפה במרכז ואל-קוסיימה בדרום. לאחר קשיים שהכוח נתקל בהם באזור אבו-עגיילה, כבש את האזור כוח ישראלי משולב של הצנחנים, של חיל רגלים ושל חיל הנדסה ושריון, בסיוע אווירי. ניטש קרב מר במבואות עזה. השריון הישראלי דהר קדימה ונתמך על-ידי חיל האוויר. -
ב-6 ביוני
בערב הפכה הנסיגה המצרית לתבוסה של ממש: שארם א-שיח', העמדה המצרית שממנה הופעל הסגר על מצרי טיראן, נכבשה מכיוון הים. -
ב-7 יוני
הסתיים כיבוש העיר העתיקה וכוחות של צה"ל זכו להגיע אל הכותל המערבי ולהניף שם את דגל ישראל. קרבות כבדים התנהלו באזור ג'נין, בשומרון הצפוני ובקלקיליה וסביבתה, שמשם הפגיזו תותחים ארוכי טווח את תל-אביב. -
ב-8 ביוני
הצטרפה לבנון רשמית למלחמה, אולם חוץ משיגור מטוס אחד או שניים לא השתתפה באופן פעיל בקרבות. סוריה המשיכה בהפגזות על היישובים הישראליים ואף עשתה ניסיון כושל לכבוש את קיבוץ דן. לאחר סירובה של סוריה להפסקת אש, ריכז צה"ל כוחות גדולים באזור והסתער על העמדות הסוריות במעלה ההר בכיוון רמת-הגולן. ב-20 שעות של קרבות עזים הובקעה פרצה בקצה הצפוני של הקו הסורי, -
ב-10 ביוני
בקרבת קיבוץ דן; רצועה רחבה של רמת-הגולן, לרבות העיר קונייטרה וכתף-החרמון, נכבשה על-ידי צה"ל. הפסקת האש בגבול הסורי נכנסה לתוקף